שלום,
רציתי לשאול האם טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בבירור של נטייה מינית?
אני בתחילת שנות העשרים, בטיפול כבר מעל שנתיים אך חוששת להעלות את הנושא הזה, למרות שהתהיות לגביו די מטרידות אותי לפעמים (זה בא והולך בתקופות כבר כמה שנים)
אני מפחדת שלהעלות את זה מול המטפלת יהפוך את זה לאמיתי וסופי והיא פשוט תתייחס לזה כעובדה מוגמרת, בזמן שאני עדיין לא לגמרי בטוחה לגבי הנטייה המינית שלי, וחושבת או מקווה שאולי זו מין "פאזה" כזו שתעבור
עברתי בעבר גם טראומה (לא מינית) מצד אחי ואני מפחדת שאולי זה גורם לי לרתיעה מגברים, כלומר שאולי הסיבה לכך שאני מבולבלת לגבי המשיכה המינית שלי היא בגלל הטראומה ואולי בלעדיה כן הייתי מצליחה להימשך לגברים.
ובאופן כללי מפחיד אותי לגלות שאולי אני באמת לסבית כי אני מרגישה שגם ככה יש לי מספיק קשיים רגשיים ותסבוכות בחיים וזה רק יוסיף עוד סיבוכים מיותרים
אשמח לשמוע מה את חושבת על הנושא, תודה רבה
שלום הדסה.
נשמע מדברייך שהקושי להעלות בטיפול את נושא הנטייה המינית נוגע הן לחשש שלך מתגובת המטפלת, והן לחשש שלך להתקד ולהתבונן בנושא בפני עצמו. תהליך טיפולי טוב מאפשר להתבונן, לתהות ולהרחיב את חופש הבחירה ואינו "מנחית" על המטופלת קביעות או תובנות. במובן זה, אם את סומכת על המטפלת שלך כי היא מסוגלת ללוות אותך באופן פתוח ולא לוחץ מדי סביב סוגיות אחרות- אין סיבה שבהקשר לנטייה המינית המצב יהיה שונה, וסבי שעיקר החשש קשור לחששות שלך מהעמקה בנושא.
לצד זאת, מציעה לפתוח את השיחה על הונשא בהתייחסות לחששות ולקושי להעלות אותו. שיח מסוג זה יכול להקל ולסלול את הדרך להתבוננות גם בקשיים.
ליטל
.jpeg)
