הי ליטל
אני כותבת לך ממעמקי המיטה
היום הייתי בועדה לביטוח לאומי וסיפרתי להם על הקושי העז שלי
בנתיים הם אמרו שיחזירו לי תשובה כמה שיותר מהירה
כרגע אני במצב שאין לי כח לתפקד בבית ועם הילדים
אני שואגת עליהם ומשליכה את הקושי והתסכול על גבם הרכה😔
אני מרגישה רע נורא וכבר לא יודעת מה עדיף
בשני האישפוזים הפסיכיאטריים שנמשכו חודש כל אחד שהיו לי קשוחים אהל לפחות הם ידעו שאמא בטיול וכל שבוע הם קבלו ממני מתנה
עכשיואני בבית לא מצליחה להרפא לא מצליחה להלחם אני מרוטה מהחיים ועיפה אני לא ישנה בלילות וכל התופעות של פוסטראומה ודכאון חוזרות אלי ו
מה עושים ?
שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על התחושות הקשות. פנייה לביטוח לאומי היא במקרים רבות צעד לא פשוט, אשר מפגיש בצורה חזקה ומכאיבה עם הקשיים והמגבלות. הטלטלה שצעד כזה יוצר אכן עשויה להקשות, וכך גם המתח של ההמתנה לתשובה. איני יכולה להמליץ דרך הפורום על אשפוז/הימנעות מאשפוז וכמובן חשוב להתייעץ על כך עם מטפלים המכירים אותך. יחד עם זאת, יתכן וכדאי להזכיר לעצמך שקרה לך דבר משמעותי ומטלטל, שיתכן ואחרי כמה ימים של עיכול העומס הרגשי שהוא מטיל עלייך יתמתן, כך שתוכלי לשוב לרמת התפקוד הרגילה. בינתיים, נסי להקל על עצמך- לבקש יותר עזרה, להיות בקשר עם המטפלת שלך ולמצוא פעילויות שיקלו עלייך את השהות עם הילדים (כן, מוטב יותר מסכים וממתקים מאשר עימותים ברגעים כאלו).
ליטל
.jpg)
