ליטל
מאז אותה מסקנה לא הגעתי לטיפול כי הייתי בחופשה
פגישה אחרונה לפני החופשה הגעתי עם כיוון "מאוד ברור" של סיום.
לפני אותה פגישה כבר עשיתי ניתוק מכל הדבר הזה. כל אותו סופש התהלכתי כאילו שאני כבר בלי טיפול ובלי מסגרת לעצמי . הייתי במקום של "צריכה למצוא מקום אחר אם בכלל". ובאתי לפגישה במחשבה של "זאת פגישה או אחת לפני האחרונות ... " . לקח לי זמן לשתף בכך את המטפלת כי לא הרגשתי עניין . בסוף עם הכוונה שלה הגעתי לשתף קצת במחשבות ובחששות והתחושות עדיין נשארו חזקות כל כך.
המטפלת אמרה בסוף שהיא חושבת שלא כדאי להגיע למסקנות ככ מהר וגם אם אני חושבת על כיוון של סיום כדאי שנבדוק את הדברים יחד ולא אגיע למסקנות לבד ושהיא ממליצה שאגיע שוב ואחכ אחליט מה שאחליט . הקשבתי לדברים שלה אבל עדיין לא היתה ברורה לי הדרך . יצאתי מאוד מאוד מבולבלת. עם תחושות כואבות וחזקות נורא
מאז לא נפגשנו כי יצאתי "לחופשה" בשבוע הראשון לא הרגשתי כלום כי התנתקתי ממש! אחרי שבוע היא שלחה לי הודעה טכנית כל שהיא (היתה איזה אי הבנה מצידה) שלאחריה התבלבלתי נורא. פתאום "התעוררתי" משהו בניתוק התפוגג ולא יודעת אם בגלל זה או לא אבל מיום ליום אני מרגישה יותר ויותר נורא!!! דיכאון חזק ותחושות תהוםםםם , צמרמורות , חוסר שקט וחרדה. שום דבר לא מצליח לעזור לי להרגיש יציב / להשתחרר / קצת לשכוח מתחושות סוף העולם הזה
כלום כלום כלום.
מרגישה בבור שחור כאילו שאני נמצאת לבד בעולם שומםםם ומאיים ואין בו אף אחדדדד כולם בעולם אחר שהוא לא איפה שאני .מרגישה ממש סוג של כליה ותחושות אין סוףףףףף
מצוקההההההההההה