הי,
בעוד כשבועיים אנחנו עוברים דירה (אני, אישי, בתי בת 3.5 והתינוקת בת 1.3). המרחק מהמשפחות יהיה גדול יותר בשעה וחצי.
בנוסף, בתי הגדולה (בת 3.5) תתחיל בספטמבר גן חדש בעיר אליה נעבור.
1. לגבי מעבר דירה: עד כה טפטפנו לה לגבי המעבר - את הדברים החיוביים שיהיו בבית החדש (היא התלהבה) וכן נסענו כמה פעמים לראות את הבית (תחילה מבחוץ ואח"כ מבפנים אך ללא ריהוט, רק השלד של הבית). לדעתי היא התייחסה לזה כאל משהו מעניין וכסוג של משחק אבל לפני כשבועיים היא אמרה "מתי נסע לבית החדש? (עניתי) ואז אמרה "וגם נחזור לבית הישן" אמרתי שלא נגור יותר בבית הישן והיא נהייתה עצובה ואמרה "לא. אני רוצה את הבית הישן, אני לא רוצה ללכת לבית החדש" וזה חזר על עצמו בעוד כשלוש הזדמנויות שונות כשדיברנו על המעבר. בהמשך סיפרתי לה על יום המעבר (שנארוז הכל ויבוא מוביל שיעמיס את זה על משאית ויקח את זה לבית החדש. שאלה איך הוא ירים ואמרתי שיש לו שרירים. מאז התמקדה בעניין של השרירים וההובלה - אולי כי היא לא יודעת מה זה "שרירים" וניסתה להבין את המילה).

2. לגבי הגן החדש: כבר לפני חודשיים התחלתי לטפטף שעוד מעט תסתיים השנה בגן. וכל החברים שלך מהגן ילכו לגן אחר וגם את. בפעם הראשונה הוספתי "אם תרצי לפגוש חבר מהגן הישן אז נדבר אם אמא שלו ונבוא לבקר" - בתי נהייתה עצובה ואמרה "לא. אני רוצה להישאר בגן הישן".. המשכתי לטפטף באופן ניטרלי (לא הלהבתי אותה על הגן החדש כי אני בעצמי לא מכירה ואין לי פרטים לספר לה. ובנוסף, לי יש חרדות בנושא לגבי סייעות מתעללות לא עלינו - כך שהפרידה מהצוות המוכר קשה גם לי ואני לא רוצה שהיא תרגיש בכך ותתחיל לחוש משהו שלילי.

השאלה -
מה הדברים החשובים שיש לומר / להכין אותה אליהם בנוגע לשני השינויים הללו (הדירה והגן).
איך לזהות אם יש לה קושי ואיך לתמוך?
אציין שאני בעצמי לא נלהבת לגבי המעבר (אישי כן נלהב)