שלום לך.

אני שומעת את חווית הדחייה ואת הכאב שהיא מייצרת, אך מציעה להתבונן בזווית נוספת: לפעמים, היכולת של הורה להודות בכך שאינו יכול להציע לילדו מענה מספק, ומתוך כך להרחיב את מעגל העזרה, היא אקט של נדיבות, אהבה והתגברות על האגו. הורים ומטפלים שמסוגלים, במקום הזה, להכיר במגבלותיהם ולהציע ואף להתעקש על העזרה, עושים זאת בדרך כלל מתוך מחוייבות עמוקה לצמיחה של האדם לו הם אחראיים. לא תמיד זה קל, לפעמים כואב ומעורר תחושות דומות לאלו שאת מתארת, אבל לפעמים זה מה שעומד מתחת לדרישה לשינוי.

ליטל