לצוות שלום.
אני בשנות ה30 לחיי מאובחן מזה שנים ארוכות כמתמודד עם דיסטמיה ,שלעיתים מתלבש עליה דיכאון קשה יותר.
בשנה פלוס, האחרונה אני מתמודד אם דיכאון מג'ורי עמיד שגרם לי לעזוב את העבודה, ולחוסר תפקוד היומיום.
במשך השנים אני מטופל אצל מגוון פסיכיאטרים במגוון כדורים, ואצל פסיכותרפיסטים שונים.
לעיתים יש לי חשד שאיני יודע לומר על מה הוא מתבסס, שאני פוסט טראומתי שמדחיק, מכחיש, או שאינו זוכר את הטראומה. ושהדיכאון הוא "רק" סימפטום של אותה פוסט טראומה .... איך ניתן לדעת??
תודה רבה
שלום אביהו.
אבחנה של פוסט טראומה מחייבת את קיומו של אירוע ספציפי מסכן חיים (או חיים של אחר)- תאונה, פיגוע, מלחמה וכן הלאה- אשר בעקבותיו החלו סימפטומים של זכרונות חודרניים, הימנעות, פלשבקים וכן הלאה. בהיעדר אירוע עבר מסוג זה, לא תינתן אבחנה של פוסט טראומה. לצד זאת, ידוע כיום כי אנשים המתמודדים עם דיכאון וקשיים רגשיים ובין אישיים אחרים סובלים, בחלק מהמקרים, מסימפטומים אלו כתוצאה ממה שמוגדר כ"טראומה התפתחותית/התייחסותית"- חוויות עבר מכאיבות של פגיעה, חסך וכן הלאה במערכות היחסים המוקדמות עם הדמויות המשמעותיות. כאשר חוויות אלו אינן מעובדות דיין, אכן עשויה להתפתח תחושה של "יש משהו שאני יודע שקרה לי בלי לדעת ממש". לצד כל האמור, חשוב לי לציין כי אכן יש מקרים של אירועי עבר טראומטיים אשר מנותקים באופן מוחלט מהמודעות ולכן אין זיכרון שלהן, אך מקרים אלו אינם שכיחים מאוד.
לאור כל האמור, נדמה לי שהכיוון הטיפולי הרצוי הוא טיפול פסיכודינמי אשר יסייע לך לעבד את התחושות והקשיים, ודרכם להבין יותר את עברך וכיצד הוא משפיע על הקשיים בהווה.
ליטל
.jpg)
