שלום רב,
אני בת 18 ומאובחנת עם דיכאון, אנורקסיה ותסמינים חשודים ל-CPTSD (סירבתי לפרט בחלק הזה באינטייק). לפחות 4 שנים שאני חושבת באופן אובססיבי על אונס. סיוטים ושעות ארוכות של מחשבות לפני השינה (עד כדי כך שאני מרגישה כאילו אני בתוך הסיטואציה). בעבר הייתי בודקת מדורי פלילים (על מנת למצוא כתבות על תקיפות מיניות) ואף ראיתי סרטים כחולים וסרטוני אונס מבוימים (לא נהניתי מכך, ברגעים מסוימים גם הייתי בוכה או רועדת) והתקשיתי להפסיק עד שהבנתי שייתכן כי אראה סרטון אמיתי ולא מבוים. באופן אוטומטי אני חושבת שכל גבר הוא אנס ויכול לפגוע בי או באחרות.
כעת אני לוקחת נוגדי דיכאון וכדורי שינה שמקלים לרוב על ההתעסקות המודעת. עם זאת, ההתעסקות האוטומטית (חשיבה אוטומטית שגברים תמיד רעים) ממשיכה ולעיתים אני גם נכנסת להרגשות כמו שהיו לי לפני השינה במהלך היום.
אינני זוכרת אף פגיעה מינית בחיי, לא שחוויתי ולא שראיתי (אוסיף גם שאינני זוכרת היטב לפני גיל 14, אך כן ידוע לי שעברתי נידוי חברתי עד גיל 10 בערך).
אני מעוניינת לנסות לשחזר זיכרונות על מנת להבין מה קרה ומאיפה זה נובע. האם כדאי באמצעות EMDR או באמצעות טיפול אחר? (קראתי שייתכן שאלו לא יהיו זיכרונות אמיתיים כלל בניסיונות שחזור).
סליחה על האורך והמון המון תודה מראש,
שנדע ימים שקטים.
שלום לך.
בין עם חווית פגיעה מינית בעברך ובין אם לא, החשיבה הרבה על הנושא, המצוקה והסימפטומים שאת חווה מעידים על כך שהיבטים נפשיים שונים מטרידים אותך ו"קוראים" לעיבוד וניסוח. לכן, אני חושבת שלא כדאי להתמקד ישירות בשחזור זכרונות, אלא לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית אשר יסייע לך לעבד את מה שנפשך מספרת דרך המצוקה והסימפטומים. טיפול מסוג זה מייצר מרחב בו הנפש מבשילה, נזכרת ומעלה את הדברים בקצב הנכון ומתוך בשלות לכך. כאשר הנפש אינה יודעת דבר מה, יש לה סיבות טובות לכך ומוטב לתת לה להיזכר וליצור מגע עם הדברים בסביבה בטוחה ומוגנת, ובעיתוי הנכון.
ליטל
