3 שנים פלוס בטיפול
מעולם לא נפגשתי במטופלים אחרים ואף לא ראיתי "עקבות"
מבחינתי אין לה כזה דבר.
משהו בי ממש מפחד לגלות שאני טועה בהשערה (הכחשה?) שלי יום אחד
ברמה כזאת שלא אתעכב אחרי הטיפול סמוך למבנה וגם לא אהיה באזור הרבה לפני הטיפול מחשש ש"אתקל" במשהו (מטופלים) שיוכיח לי אחרת.
אני גם לא מסוגלת לדבר איתה על זה מהסיבה היחידה שאני לא מסוגלת לתת לזה מקום כי מפחדת ממש שהדיבור על זה יגרום לי להבין אחרת (שיש לה עוד מטופלים).
מרגישה שאם זה יקרה (שאגלה דבר כזה) מבחינתי זה יהיה ממש אסון!! ולא אהיה מסוגלת לשאת את זה / להתמודד עם זה
מה ההיגיון?
שלום לך.
אני מבינה מדברייך שאת בוחנת היבט נפשי נוסף ומכאיב דרך הקשר עם המטפלת. זו תנועה נפשית שמעוררת אימה מפני כאב וסבל, אבל היא כנראה חשובה, ואת מתכוננת אליה.
המשוואה הנפשית שאת מציגה היא משוואה לפיה בלעדיות בקשר עם המטפלת היא קריטית, ושכל כניסה של "גורם" נוסף משמעה הרס וקטסטרופה. אני יכולה רק לשער שאם את חשה כך, יש לך סיבה טובה, אשר נעוצה בהיסטוריה האישית שלך שבה אולי למדת שרק קשר בלעדי, של אחד על אחד, הוא קשר בטוח ומיטיב וכל הסדר אחר משמעו סכנה. לכן, כל שאני יכולה להציע הוא לבחון את ההיבט הזה לעומק, בטיפול, ןלנסות להבין מה נפשך מספרת דרכו. סביר להניח שעיבוד ובירור הם שיאפשרו תנועה והעמקה.
ליטל
