שלום, בתנו בת ה30 מתנהגת אלינו בחוסר כבוד וגורמת לבן זוגה להתנהג אלינו בדיוק כך, הם מגיעים אלינו הביתה פעם בחודש וחצי מתנהגים כאלו לא שייכים למשפחה, , יושבים וכל הזמן בוחנים אותנו, אנחנו מרגישים שתמיד צריך ללכת על "ביצים" מול הבת ועכשיו מול בן זוגה. כשיש לסדר, לארגן , אחרי ארוחה, הבת תמיד מוצאת להעלם ולחזור אחרי שכמעט חצי מהדברים מאורגנים. עוד מגיל ההתבגרות החלו קשיים מול הבת והייתה מבדלת את עצמה מולנו ומול אחותה שקטנה ממנה בשנה ומול אח שלה שקטן ממנה בשלוש שנים. בשנים האחרונות היא יותר התקרבה לאחים שלה, אך עדיין כלפינו יש יחס פוגע. היא מתקשרת אלינו רק כשיש לה צורך במשהו מאיתנו . מה גם שהיא חושבת שהיא הצודקת ואנחנו אלו שלא בסדר. לאחרונה היא ובן זוגה התארסו והחליטו לא לקיים חתונה כדת וכדין אלא להתחתן נישואים אזרחיים, לקחנו את זה מאוד קשה מכיוון שגם אני וגם בעלי הגענו ממשפחות מסורתיות. דברנו איתם ואמרנו את דעתנו ומאז היחס התקרר עוד יותר. הם מגיעים אלינו והמתח ניכר וגם הריחוק.......אנחנו הורים שתמיד דואגים לילדים שלנו, עוזרים להם, לא הורים שמתערבים ומחפשים בעיות ויש הרבה דברים שאנחנו שותקים עליהם ומבליגים בהתנהלות של הבת והבן זוג שלה מולנו ...מה עלינו לעשות?
שלום שלומית.
מאחר ואת מתארת קושי ביחסים עם הבת שחורג מהנושא הספציפי של הנישואים, ומאחר ונשמע מדברייך שאת כואבת מאוד את הקשיים והריחוק ממנה, אני חושבת שכדאי לשקול פנייה משותפת להתייעצות מקצועית. במסגרת טיפולית נבנה מרחב בטוח בו אפשר לשים דברים כואבים על השולחן, לעבד אותם ולחשוב יחד איך לבנות אמון וקרבה. במידה ובתכם לא תהיה מעוניינת בכך, ממליצה לכם ההורים לפנות להתייעצות בעצמכם, לחשוב יחד איך ניתן וכדאי להתמודד עם הקשיים ולשפר את הקשר.
ליטל