שלום וברכה ויישר כוח!
עובדת בצהרון כסייעת, יש ילד שובב כמעט בן 4 (ככל הנראה אין לו מספיק תשומת לב מהוריו) שמאוד אוהב אותי,נותן לי חיבוקים חזקים מאוד כשאני באה וגם במהלך הצהרון. האחראית,לא סבלנית כלפיו ורק רוצה להוציא אותו, אני הכי סבלנית שיש ועד עכשיו מתחילת השנה הפגנתי המון אהבה וחום כלפיו וסבלנות.
לעיתים כשהילד כועס, הוא מרביץ לי וזורק חפצים (משחקים כיסא) וכשאחראית הצהרון רואה זאת היא ישר מתעדת שיהיה לה "חומר" להוציא את הילד ואני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה שיצא ולכן רוצה למנוע את זה שמרביץ לי כשכועס ושזורק חפצים.
למשל,כשהאחראית אמרה לו שלא יקבל הפתעה,הוא זרק חפצים על הרצפה והפך את השולחן,ניסתי לברר איתו אם כועס ואם רוצה שנאסוף יחד,אפילו אמרתי לו שכל החברים מחכים לו שיאסוף כדי שנוכל לשחק יחד וכלום לא שיכנע אותו לסדר את מה שהפך, אין עם מי לדבר. לפני זה ברח לחצר (זה היה לפני שאמרו לו שלא יקבל הפתעה) וכשקראתי לו להיכנס,לא הקשיב. מאוד מתוסכלת ומצטערת שלא מצליחה לגרום לו להקשיב ושישפר את ההתנהגות. האמת שגם לאימו הוא לא מקשיב וגם לה מרביץ כשכועס. כמובן שכשהוא רגוע הוא הכי מתוק שיש . אמרו להורים לקחת לטיפול והם לא לוקחים.
אולי צריכה לשנות גישה לפחות מפנקת וסבלנית מאשר עכשיו? אשמח לעצות מה לעשות בגן ואפילו מחוצה לו לשפר את המצב? נורא מתוסכלת ועצובה מזה.
תודה רבה
שלום אביגיל.
משמח ומעודד שאת רואה את קשייו של הילד מבעד להתנהגות הבעייתית, ונלחמת עליו. לאר התמונה שאת מציירת, אני מתארת לעצמי שהילד מתמודד עם קשיים לא רק בצהרון אלא גם במסגרת הגן ובמקומות נוספים, ולכן נדמה לי שהדרך הטובה ביותר לסייע לו היא דרך שיחה עם הגננת ועידוד שלה לגייס את ההורים לפנות לעזרה מקצועית. למשל, ניתן לפנות לשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) המציע שירותי הדררכת הורים וטיפול ללא עלות/בעלות סימלית. בנוסף, גני עירייה מלווים בפסיכולוגית חינוכית, וכדאי לבקש מהגננת ליצור קשר עם הפסיכולוגית של הגן, ולבדוק האם תהיה מוכנה להנחות גם אותך כיצד לסייע בשעות הצהרון באופן שמותאם לצרכיו וקשייו הספציפיים.
בינתיים- המשיכי להעיף חום ואהבה לצד הצבת גבלות.
ליטל
.jpg)
