ליטל אני ככ כאובה
אני לא מבינה מה לא בסדר איתי ולמה תמיד אני יוצרת בעיות
השבוע המטפלת שלי ממשכעסה עלי ואמרה לי שהיא משקיעה בי את נשמתה ואני לא מחזירה לה טיפת אמון
היא אמרה לי שאני פוגעת בעצמי ובסובבים אותי וגם בה
היא אפילו אמרה שאולי כדאי שאפרוש מהטיפול כדי לראות כמה אני צריכה אותו
היא אמרה שאני הרסנית שאני חזקה שיש בי כח הרס מטורף שאני פוגעת באהובים עלי ושהיא כועסת עלי מאד
שהיא כועסת שכשהיא מגמישה את הגבולות אני חפשת להזיז אותם עוד יותר ושלא מגיע לי שהיא תתגמש איתי כל כך
ומיום ליום מתחזקת בה העובדה שהיא צריכה להיות איתי קשה ובלתי מתפשרת ורק ככה אני אתיישר
היא דברה קשה היא דברה בכעס העינים שלה היו מרוחקות ולרגעים הרגשתי שהיא שונאת אותי
שאני הכישלון שלה
היא אמרה לי שכל עוד אני פוגעת בעצמי והורסת לעצמי אין למה לבא לטיפול
נעלבתי נורא ואמרתי לה שאני צריכה אהבה אז היא אמרה לי את כל האהבה שיש בי בלב נתתי לך ואת אפילו לא מעריכה
כשאמרתי לה שאני צריכה רחם היא אמרה לי בנוקשות שאין אפשרות וזה לא יקרה
כעסתי עליה שהיא כועסת עלי ובעיקר נעלבתי
כעסתי גם עלי שאני כזאת ילדה מאכזבת ואפילו שם במקום הבטוח אני מקלקלת
באותו יום שמרתי על עצמי חזק הכי שאפשר
למחרת כבר פגעתי בעצמי
הרגשתי שמגיע לי להענש כי אני ילדה רעה ומאכזבת
הרגשתי שכל מה שבא לי זה לצרוח ולעשות בלגן להתפרע להתאשפז ולהשתגע בלי גבול
בסוף לא עשיתי כלום מזה אבל בערב אחד גזרתי את השערות לכמעט קצוץ ועכשיו אני נראית כמו מיילי סיירוס בתקופות הרעות שלה
כשסיימנו את הפגישה היא דווקא הסתיימה בטוב והתפייסנו והבטחתי לה שאני לא יהרוס יותר והיא אמרה לי מילה טובה עלי
אבל עכשיו אני כועסת עליה נורא
נורא נורא נורא
מליארד פעמים נורא
זה לא פיר שהכדור בידיים שלה
שהיא מחליטה אם לקבל אותי או לא
שהיא קובעת את הכללים והחוקים במרחב שלנו
זה לא פיר שהיא מרסנת אותי כשכל מה שבאלי זה להעיף לה את הבובות חרסינה על הקיר
זה לא פייר שאני רוצה אמא והיא לא מוכנה לתת לי את זה
זה לא פייר שהיא אמא של ילדות אחרות שהן לא אני
זה לא פייר שאני מציגה שאני פורחת בעוד שבפנים אני נובלת.
שום דבר לא פיר בעולם הזה
שום דבר