בוקר טוב,

אני נמצאת מזה תקופה ארוכה במשבר, יותר נכון, התעללות מכוונת במקום העבודה. התנהגות מצד אחת העובדות הבכירות והותיקות הובילו אותי לחוסר יכולת לתפקד. אני מנודה חברתית. מוצאת את עצמי לבד. לא יכולה להתקדם מקצועית כי אותה עובדת שחופפת את העובדים החדשים פשוט מתעלמת ממני. לאורך כל הדרך אמרה לי שאני סתם עושה, אין משמעות לתוצאות שלי, אני גם ככה לא אמשיך. אני לא צריכה לדעת דברים מסוימים או שפשוט היא לא זוכרת או לא יודעת. אני לא מסוגלת לתפקד. לא יכולה להתנהל מול המנהלת שלי, לשלוח לה תוצאות או לדון על התקדמות. אין לי אפשרות לדבר על אותה עובדת כי היא יד ימינה וכל דבר שאגיד רק יחמיר את המצב. אני צריכה להמשיך ולהגיע לתוצאות על מנת שאוכל לכתוב עבודה בסוף ולהיבחן עליה. אני מרגישה שאין לי מעמד ושאני לא נחשבת. אף אחד שם לא באמת סופר אותי. בלתי אפשרי מבחינתי. יש לי חששות גדולים שלא אוכל להתקדם יותר. אני צריכה את ההמלצה שלה ואת התמיכה שלה. לא בטוחה שהיא תוכל או תרצה בעקבות מה שקורה לעשות את זה. אני גם לא באמת יכולה לדרוש ממנה.
בימים האחרונים אני מרגישה החמרה במצב. הולכת לישון עייפה ומתעוררת יותר עייפה. אוכלת - לא אוכלת. לא מצליחה מקצועית לבצע מה שצריך. זו תקופה ארוכה שזה רק הולך ומתגבר. לא יכולה לוותר עכשיו כי זה העתיד המקצועי שלי. יחד עם זאת, אני מבינה שההתנכלות הזו אוכלת אותי מבפנים ולא מאפשרת לי להתנהל בצורה נורמטיבית. קשה לי לראות איך היא עובדת בשיתוף פעולה עם קולגות ומלמדת אותם בדיוק מה שהייתה צריכה ללמד אותי רק שממני היא בחרה להתעלם עד שהגעתי למצב שאני קורסת כי אי אפשר ללמוד לבד משהו שמעולם לא עשיתי. מול אחרים היא נחשבת הטובה ביותר, אין ספק שמקצועית היא באמת כזאת אבל אישית אני מפורקת. יש שיח מאחורי הגב ואני מרגישה ריחוק מאחרים שבוחרים לקחת את הצד שלה כי הם רוצים להתקדם מקצועית ולא רוצים להתערב.
לא יודעת מה לעשות. לא מצליחה לחשוב על פתרון או איך לגייס כוחות. אני מפורקת ממש.
אני נמצאת בטיפול ומתקשה לדבר על הדברים, למרות שמספר פעמים שיתפתי את המטפלת. היא מודעת לקושי שלי וחוץ מלפרוק את הדברים מולה, אני לא רואה איך אני מצליחה להתמודד בפועל.
מה עושים במצב שנמצאים במבוי סתום ובסיטואציה שהולכת וסוגרת עליי?