שלום, הבת שלנו 30 ב"ה מתחתנת, גם בעלי וגם אני הגענו מבתים מסורתיים, (המשפחה של חמי דתיים)גדלנו את הילדים כאשר בשישי עושים קידוש, בשבת לא מדליקים אש. אוכלים כשר, הבת בחרה בדרך אחרת- היא לא שומרת כשרות- אוכלת חלב עם בשר, מדליקה אש, כל עניין המסורת לא מעניין אותה. מעולם לא אמרתי לה כלום, גם כשאנחנו נמצאים במסעדה והיא ובן זוגה בוחרים לאכול בשר עם חלב אני לא מתערבת ולא מעירה. הם ובן זוגה החליטו לקיים טכס חתונה אזרחית בחו"ל והיא לא מעוניינת ללכת למקווה. למרות שאנחנו מודעים לכך שאלו הבחירות שלה ושל בן זוגה , קשה לנו מאוד עם ההחלטה הזו. הם כן יעשו חתונה באולם אך ללא רב, אלא יעשו איזה טקס שכל אחד יקרא משהו. אנחנו ממש עובדי עיצות, מה לעשות בעניין, בעלי ואני שוחחנו איתה ובן זוגה התערב בשיחה בנחרצות ובהצהרה שאצלו לא יהיה רב. אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות, האם לשוחח עם הבת שלנו שוב? מה עושים בעיניין
שלום אביה.
אני שומעת את כאבך, ואת המאמץ הרב שאתם עושים כדי לקבל גם בחירות שמנוגדות לתפיסת עולמכם. מבינה מדברייך שהבחירות של בתכם בנוגע לאופי הנישואים מכאיבות ומאכזבות במיוחד, ואולי גם מנפצות תקווה שהיתה, שלפחות בתחום זה תבוא לקראתכם כפי שאתם באתם לקראתה בהיבטים אחרים. לצד הכאב והאכזבה, אני חושבת שהברירה הניצבת בפניכם גם במקרה זה היא לקבל את בחירתה או לייצר קונפליקט שעשוי לייצר תחושות לא פשוטות. לכן, אני חושבת שאפשר לנהל שיחה עם בתכם, לשתף בהרגשתכם ולבדוק יחד, בעדינות, האם יש דברים שחשובים לכם ובהם כן תוכל לבוא לקראתכם. לצד זאת, בשורה התחתונה אלו חייה ובחירותיה, וקבלה של עובדה זו היא שתאפשר המשך קשר קרוב וטוב ביניכם.
ליטל
