הלחץ הוא שאני בחדר שלי בדירה בדיור מוגן ובלילה אני ישנה ולא רוצה שיגמר הלילה כי כשמגי הבוקר ואני קמה מאוחר בגלל שאני עובדת צהריים אז אני נלחצת שאני במיטה ולא עם המשפחה שלי כי הדירה היא עם עוד בנות והמשפחה גרה בעיר אחרת . ושאני ישנה בבית של ההורים אני יותר שקטה ויכולה לישון בנעימים גם שמגיע הבוקר ובדירה בדיור אני נילחצת כי אני לבד ואם יש רעשים בדירה בבוקר אני עוד יותר נילחצת כי אני לא יכולה להתארגן קשה לי להתארגן בבוקר להתלבש וכולי כי אני כן יכולה אבל אני שוב ישנה וחולמת שאני כבר מאורגנת הזיעה והלחץ זה כי אני לא עם ההורים ואם יש קולות מבחוץ או בדירה אני נילחצת כי אני לא יכולה גם להנות ולדבר כמו כולן אין לי כח לזה
שלום לאה.
איני ידעת כמה זמן את גרה בדיור המוגן- האם זה מקום חדש עבורך? אם זה לא מקום חדש, האם חלו בו לאחרונה שינויים? אם כן, יתכן והתחושות שאת חווה הן חלק מתהליך ההסתגלות אשר גם אם הוא חיובי בכללותו, מביא עמו קשיים והתמודדויות. בין אם זה המצב ובין אם לא, אני מציעה לשתף את קרובייך ואת הצוות בתחושות ולנסות להבין האם הן משקפות קשיים של הסתגלות, געגועים לבית משפחתך וכו'. בהתאם, אפשר אולי יהיה להציע גם עזרה רלוונטית, או לתמוך בך סביב נושאים אלו.
ליטל
.jpg)
