אני בן 24 גיי בארון, ועברתי פרידה לפני 5 חודשים אחרי קשר ראשון שנמשך כמעט שנה.
המערכת יחסים הייתה מושלמת אבל איכשהו הגענו לפרידה בגלל חוסר התאמה מצידו.
ביצעתי ניתוק מוחלט ממנו לאחר הפרידה במטרה להתגבר ולהמשיך הלאה אבל זה עדיין לא עוזר, אני לא מפסיק לחשוב עליו כל יום כל היום ולא מפסיק לבכות.
רע לי ואני כל פעם מחזיק את עצמי לא לשלוח לו הודעה כי יודע שאין כבר טעם וזה רק יכול להזיק לי.
הגעתי למצב שאני סובל כל יום מדיכאון וממחשבות אובדניות ולא יכול להתרכז בכלום.
אני סטודנט, ככה שאין לי ממש אמצעים לממן לעצמי טיפול פסיכולוגי ובגלל שאני עדיין בארון גם לא יכול לשתף את זה עם אף אחד :(
אני מרגיש חסר אונים...
מה עוד אני יכול לעשות כדי להתגבר ולשכך את כאב הלב העצום הזה?
שלום לך.
פרידה היא אירוע כואב ומטלטל אך כאשר ההתמודדות עמה מתארכת ומלווה בעוצמות גבוהות של קושי ומצוקה, סביר להניח כי היא נוגעת באזורים נפשיים קונפליקטואליים ולא מעובדים. מאחר וחלק מהקרובים לך אינם ערים לנטייתך המינית ולמצבך, אני יכולה לדמיין שהבדידות והצורך להסתיר מקשים עוד יותר. לכן, חשוב מאד לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכל לעבד את מצבך ותגובתך. על אף הקושי הכלכלי, זו השקעה משתלמת וחשובה, וניתן למצא טיפולים מוזלים בשירותי היעוץ הפסיכולוגים, בקופות החולים, במרכז הגאה בתל אביב ואצל "צוות מטפלים גיי פרנדלי". במקביל, כדאי לשקול פנייה לקבוצה חברתית של להט"בים, בה ינתן מקום לקשייך.
ליטל
.jpg)
