אני מתחרפנת ממני
כל בן אדם שאני שומעת שהוא בטיפול וטוב לו עם המטפל והוא מרגיש אהבה למטפל שלו ותחושת בית והגנה זה ישר מכניס אותי לפחד שאולי הוא מטופל אצל המטפלת שלי ובאוטומט אני כועסת עליה נורא שהיא אוהבת עוד מטופלים חוץ ממני
אני צריכה לדעת שהיא אוהבת רק אותי
זה משגע אותי לחשוב שיש לה בלב עוד מטופלים
אני מרגישה כמו שהרגשתי בילדות שההורים שלי התחלקו לכל הילדים ולא באמת הצליחו להגיע לכולם ורק מי שצעק הכי חזק ראו אותו
וזה לא פייר שגם בטיפול אני אצטרך לצעוק הכי חזק כדי שאני אהיה המטופלת הכי אהובה וחשובה שלה
ואז כשאני מדמיינת שמצאתי עוד מטופל שלה אני פשוט מנתקת איתה את הקשר הרגשי בלב שלי ומעיפה אותה מהלב ואז שוב צריך לשקם את האמון בקשר וזה קורה מליון פעמים
מה עושים איתי?😒 ואני מתנצלת בפנייך ליטל שאני חופרת השבוע יותר מדי
שלום לך.
את מתארת תחושות חשובות, וטוב שאת ערה, חושבת ובודקת כיצד הן קשורות לעברך ולעולמך הפנימי. כמו במקרים אחרים, גם כאן הכאב שנלווה לקשר הטיפולי הוא חלק מהדרך שמאפשרת להכיר ולחקור את הנפש וכך, לאט לאט, לצמוח ולהחלים. המשיכי להרגיש, לחשוב ולדבר עם המטפלת שלך, ואל תוותרי.
ליטל