שלום ליטל,
אני מבינה שאחת הנקודות בחיים שמעכבת אותי, מעבר לסיפור החיים המורכב וכל ההשלכות שלו, זה הביטחון העצמי.
אני מנסה לפרק בכל פעם אירועים שונים במהלך החיים וכשהתרחקתי והגעתי כמעט לנקודת ההתחלה, הבנתי שזו הדרך היחידה שלי להתקדם ולהגיע להצלחה שאני כל כך רוצה.
אני נמצאת בטיפול שהוא עצמו מאתגר. אני לא מטופלת 'קלה' ומתקשה לשתף. האמון בבני אדם הוא גם חלק מהעניין. לאט לאט אני מצליחה לדבר על הדברים או לפחות על חלק מהם. אני כרגע נמצאת בנקודת זמן משמעותית וצריכה להתקדם בעבודה. אני כבר מעל חודש לא הולכת ולא יודעת איך לחזור לשם. יש מישהי שהתנכלה לי לאורך כל הדרך והביאה אותי למצב של חוסר תפקוד. אני צריכה לאסוף מוטיבציה ולחשוב איך אני ממשיכה משם כי אני שבורה.
שלום טלי.
ראשית, טוב שפנית לעזרה מקצועית ושאת מתמידה בתהליך הטיפולי למרות הקשיים. מאחר ואת מתארת את הממד הבין אישי כממלא תפקיד משמעותי בקשייך, ספציפית בעבודה ובאופן רחב יותר, יתכן וכדאי לחשוב עם המטפלת על שילב של טיפול קבוצתי. במקרים רבים, עבדה על דפוסים בין אישיים יכולה להביא לשינוי משמעותי גם בתחושת הביטחון והערך העצמי.
בנוגע למצב הספציפי שבעבודה, אני מתאת לעצמי שאת דנה בנושא גם בטיפל, אך יתכן וכדאי לבדוק אם יש קולגה בעבודה שיכולים לסייע לך. לפעים מישהו "מהשטח" יכול לסייע, לתמוך, להציע חוות דעת ואפילו ללוות באופן אקטיבי כאשר יש קושי נקודתי. אם יש מנהל.ת/איש.ת משאבי אנוש שאפשר לפנות אליהם, אפשר לנסות גם כן. במילים אחרות, נסי לייצר רשת תמיכה מסוימת אשר אולי תפחית את החרדה והקושי הנלווים לחזרה לעבודה.
ליטל
