הי ליטל
עברתי פגיעה מינית ממושכת וקשה. גילוי עריות זו פגיעה קשה מאוד. מין אוראלי. היו מסממים אותי. זה היה כמה אנשים. מקרה מאוד מורכב. זה היה על רקע של משפחה ששייכת לעולם הפשע
ואני מרגישה כל הזמן שאין לי אומץ להעלות שום דבר ולדבר על מה שאני כן זוכרת (לא זוכרת הרבה, הכל מפוצל, תמונות קטועות, רגשות בלי קשר ופלשבקים גם בלי קשר, אין חיבור בין תמונה לרגש וכו')
אין לי אומץ כי אני לא מאמינה שהמטפלת מאמינה לי
היא יכולה לומר ולהבטיח
אני באמת באמת לא מאמינה שהיא מאמינה
אני כ"כ רוצה להאמין! כדי להעז לדבר על זה
אבל בגלל שזה מקרה כ"כ מורכב ולא סטנדרטי לא "רק" אונס וזהו אז אני לא מעזה
כי באמת מי יאמין לזה?
גם כשאני כותבת פה אני חושבת בלב שבטח לא תאמיני למה שכתבתי כאן
בנוסף, כששוחחנו למשל על הסמים ואמרתי לה שאני זוכרת שקיפלו אותי והזריקו לי זריקה וזה קרה עשרות פעמים
פתאום נכנס לי פחד עצום שאולי מה שאני זוכרת זה לא נכון
כי הזריקו לי לשריר ושאלתי את המטפלת אם יש כזה דבר להזריק לשריר והיא אמרה שנראה לה שמזריקים רק לווריד
נכנסתי להיסטריה
והיא אמרה :"זה לא משנה מה הזריקו לך, גם אם הזריקו לך מי סוכר זה מזעזע כשלעצמו"
אני הרגשתי שהיא גורמת לי ממש לכוויה וזעקתי לה: "את מכחישה! מה את משווה מי סוכר לסמים?"
לאחר הפגישה בדקתי בהיסטריה באינטרנט וראיתי שאפשר להזריק לשריר
שלחתי לה את זה
בפגישה הבאה שוחחנו על כך שוב והיא שוב התעקשה שאומנם הזריקו לי אבל א"א לדעת אם זה היה סמים. כאילו לא היה לה נוח לרדת מהעץ
שאלתי אותה מה יכול להיות שהזריקו? מים? יין? הרי הם היו משתמשים בסמים! וזה ידוע! ואמא שלי סיפרה שהייתי קמה בבקרים בקריז ממש כמו אחרי סמים אז למה יש לה ספק בזה?
הרגשתי שאני לא יכולה לשאת זאת שגם בטיפול שלי מטילים ספק במה שעברתי.
מה עושים?
בנוסף אני מרגישה שהמטפלת מרוחקת, אדישה, זה לא באמת כנראה אבל כך אני מרגישה מאוד חזק
מה דעתך? אולי הגיע הזמן להחליף טיפול?
אני אצלה כבר 3 שנים