היי
אני בת 31 מטופלת אצל פסיכולוגית.
לאחרונה שמתי לב ואני מגלה על עצמי שאני חווה פאניקה וחרדה כללית.
לקחתי ציפרלקס וזה עזר פיזית, הטיפול והמטפלת שלי מדהימה. אבל הרבה פעמים אני מרגישה שהמוח שלי רץ בלעדיי, קשה לי לעצור ואני נכנסת לפאניקה, חרדה ומחשבות לא הגיוניות.
מצד אחד אני מרגישה הקלה עצומה שאני מודעת לזה סוף סוף כי מפה אוכל לשנות, מצד שני אני פיזית נכנסת כל כך עמוק למחשבות שזה משפיע לי על התפקוד היום -יומי. אני מפחדת שאני ״חולת נפש״ ולא מצליחה להשתלט על הגוף שלי.
הייתי רוצה טיפים, או אולי סדנא שתעזור לי לזהות את המצבים האלה ולצאת מהם ולעצור אותם כמו שהצלחתי הבוקר (קמתי חרדתית והצלחתי לעצור את הלופ מעצם זה ששמתי לב אבל לא תמיד מצליח לי)
תודה
שלום דנה.
ראשית, התקפי פאניקה והפרעות חרדה למיניהן הן תופעות נפוצת איתן מתמודדים אנשים רבים, כך שאני מציעה לא ללכת בכלל לכיוון של "מחלת נפש". סימפטומים של חרדה, כמו כל סימפטום רגשי אחר, הם דרכה של הנפש לתקשר דבר מה אשר עדיין אין לו מילים ופשר ולכן, אני מציעה לא להיבהל מהסימפטום ולא לזוז לניסיונות "להיפטר" ממנו אלא להיפך: הביאי את התחושות לטיפול כך שאפשר יהיה לעבד אותן ולהבין את משמעותן עבורך, וכך, לאט לאט, הנפש לא תזדקק עוד לסימפטום החרדתי, ואת תוכלי להתפתח ולצמוח דרך ההבנה וההכרות עם נפשך. במידה ותרגישי שרמות החרדה בלתי נסבלת, מציעה לחשב עם המטפלת האם ובאילו כלים נוספים כדאי להיעזר- מיינדפולנס, יוגה, נשימות וכד.
ליטל
.jpeg)
.jpg)
