אני מקווה שזה בסדר לכתוב פה שוב
פעם שעברה ענית לי מאד בקצרה ורק כתבת שאת מבינה
זה לא רק זה חימם את ליבי מאד אבל הבנתי שאין לך איך ומה לעזור לי מעבר.
אני מרגישה רגשות מנוגדים
רגע אחד כאב מתפוצץ רגע אחד אושר מטורף שקשור לילדים שלי ולבן זוגי
רגע אחד אני מרגישה שאני לא צריכה כלום מאף אחד
וברגע הבא אני רעבה נואשת לאהבה לאמא לחיבוק ולבית לילדה הקטנה שבתוכי
הפסקתי את הלמיקל כי ראיתי שזה לא עוזר
נשארתי עם סרקוואל שגם אותו אני לא תמיד לוקחת כי זה לא עוזר
יש בי פנטזיה להגיע עד המצב הכי גרוע
שהכאב יתפוצץ לי מהלב וינזל על הרצפה
שהכאב יאבד שליטה וינהל אותי ואני אגרר אחריו
שאני אצליח לגעת בכל כאב וכאב שמודחק אצלי וכבר הפך לנמק מרב הדחקה
הייתי שמחה להתאשפז רק כדי להרגיש מוחזקת רצויה ושמכירים בכאב שלי
הייתי שמחה להתאשפז כדי לקבל אישור פנימי שהכאב שלי נראה שאני לא שקופה
והפסיכיאטרית שלי בעד הרעיון ואמקה שהיא תכתוב הפנייה אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה
יש לי ילדים בבית עם חרדת נטישה מהאישפוזים האחרונים שלי
יש לי בן זוג שישבר נורא אם זה יקרה שוב וזה יהרוס את הבית שלנו בוודאות
אני מאד לא מאוזנת
רגע שקט ורגע שבאלי לקחת את כל הכדורים ביחד
רגע אושר ורגע פגיעה עצמית
מה את מציעה לי לעשות