אני גר בהוסטל והאבחון שלי הוא סכיזופרניה אבל אני חושב שיש לי הפרעת אישיות נמנעת, בהוסטל יודעים שאני ביישן ותמיד הייתי כזה, היו ניסיונות לרשום אותי לcbt אבל נמענתי להפגש אם הפסיכולוג מביישנות, בהוסטל מאתרגים אותי אינספור פעמים כדי לבדוק אותי ולהוציא אותי מהקונכייה, אבל אני לא נותן להם להפיל אותי ולא יוצא מדעתי, אני לא עובד והתפקוד של נמוך מבדידות ודיכאון, עד מתי זה ימשך הרי הוסטל זה מקום שיקומי והם צריכים לעזור לי להשתקם, ולהעביר אותי לשלב הבא שזה דיור מוגן, שמה אני אהיה יותר עצמאי אם ביטחון עצמי גבוה.
שלום מיכאל.
חשוב ומשמעותי כ"כ שאתה רוצה להתקדם ולהתפתח, ואני יכולה לדמיין כמה תסכול וחשש מתעוררים כאשר יש לך ספק בכך שאתה בדרך הנכונה לכך. לכן, נדמה לי שחשוב להמשיך והלתעקש ולבדוק עם הצוות מהם כיווני ההתפתחות האפשריים ולעזרתם של איזה אנשי מקצוע אתה זקוק. חשוב לקחת בחשבון כי בתהליך זה, עיקר המאמץ מוטל על כתפיך, משום שהצוות לא יוכל לקדם אותך ללא שינוי בדפוסים שמגבילים ומפריעים לך
ליטל
.jpg)
