שלום ותודה על ההזדמנות להתייעץ.
אחותי בת 45, בעלת הפרעת אישיות גבולית כבר לא מטופלת מזה 3 שנים (בעברה טיפול פסיכולוגי שלתחושתנו עזר לה לווסת את עצמה ולבטא את הקשיים שלה). מאז שילדה תינוק (בהורות יחידנית) תלויה מאוד בהורים שלי. פורקת עליהם את כל הקשיים שלה, משתלחת בהם, מנצלת אותם ולא מקשיבה לצרכים שלהם. בערך מחצית מהזמן נמצאת אצלהם בבית (ולא בבית היפה והנוח שלה), לא מאפשרת להם לצאת ולחיות את חייהם הפנסיונרים הנוחים. הם כל הזמן סביבה וסביב הילדה שלה שהם כמובן מאוד אוהבים אבל כבר חנוקים.
אני מרגישה שהיא ממש פוגעת בהורים המתוקים שלי ולא יודעת איך לעזור להם, הם גם ההורים שלי ואני רוצה בטובתם. קשה לי לראות אותם דואגים ומדוכאים מכל גחמה שלה (ואלו כחלק מההפרעה שלה מגיעות כל הזמן).
חשבתי להציע לאמא שלי (הסובלת העיקרית) לפנות לטיפול שיעזור לה עם כלים לניהול הקשר עם אחותי, אבל לא יודעת למי לפנות.
אשמח לעצות להתמודדות.
תודה מכל הלב
שלום לך.
אכן לא קל להתמודד עם בן משפחה המתמודד עם קשיים נפשיים, וטוב שאת מסייעת להורייך לחפש עזרה מקצועית מתאימה. אציע מספר כיוונים שיכולים להיות רלוונטיים, בהתאם לרמת הקושי ולהעדפתכם. ראשית, ניתן לפנות למרכז מילם המציע שירותי ייעוץ לבני משפחה של אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים. אפשר לפנות ולברר אילו שירותים רלוונטיים יש להם. אפשרות נוספת היא פנייה למרכז להעצמה הורית ברשות פרופ' חיים עומר, ולבקש טיפול המתאים למצבי תלות תובענית בבגרות. זוהי גישה המכוונת לסייע להורים להתמודד עם מצבי תלות והישענות לא מיטיבה בגילאי הבגרות. ניתן גם לפנות לטיפול משפחתי, במידה ואחותך נכונה לקחת חלק בתהליך ומחוברת לכך שיש קושי אותו מנסים לפתור יחד. טיפול פרטני יכול להיטיב עם אמך ולחזק אותה, אך במידה ורוצים פתרונות מהירים ופרקטיים יותר, אני חושבת שהדרכה הורית/משפחתית בגישת הסמכות ההורית יכולה להיות האפקטיבית ביותר.
ליטל
.jpg)
.jpeg)
