שלום, לבן שלי אין חברים, הוא בן 24, בחור אינטליגנט, מקסים חברותי, מתעניין בהמון תחומים וגם בתהליכי מודעות עצמית דרך מנטורים באינסטגרם....
קצת כואב לי כאמו לראות אותו יושב בבית ולא יוצא, או שעובד שעות על גבי שעות כדי "לחפות" על זה שאין לו חברים לצאת איתם.
חשוב לי לציין כי מאז שהיה קטן היו לו קשיים חברתיים ולא יצר קבוצת חברים, אני מודעת לכך שהיה רוצה שיהיו לו חברים לבלות איתם מכיוון שהוא מאוד "צמא" לחברה. כשעשה מילואים היה לו טוב בגלל שהיה בסביבת אנשים.
גילוי נאות- הוא לא מדבר איתנו (איתי ועם בעלי-אביו) על הנושא, אך אנחנו מכירים אותו מספיק כדי להבין שיש צורך
מה אפשר לעשות? האם לשוחח איתו? (חשוב לי לציין שלפני שנתיים התחיל טיפול פסיכולוגי בנושא מסויים והפסיק מכיוון שאמר שאין לו צורך )
שלום דנה.
מאחר ובנך הוא אדם בוגר, אני חושבת שהדרך הטובה ביותר היא לפתוח מולו את הנושא בישירות- לשתף אותו בהרגשתכם שיש קושי סביב הנושא החברתי ולשאול אותו האם הנושא מפריע גם לו והאם היה רוצה שתחשבו יחד על דרכים בהם אפשר לסייע. במידה ויהיה מעוניין, ניתן לפנות שוב לטיפול פסיכולוגי ו/או לטיפול קבוצתי בו מתורגלות גם המיומנויות החברתיות.
ליטל
