שלום, חברה שלי בתקופה של דיכאון קליני עמוק, היא לא יוצאת מהבית, לא מתפקדת, ויש לה מחשבות אובדניות שחוזרות על עצמם.
היא הייתה בטיפול במשך ארבע שנים עם מטפלת שהיא מצאה דרך האתר הזה.
לפני חודש הטיפול שלה הופסק בפתאומיות, היא רק אמרה שהיא חושבת לעזוב והמטפלת לקחה את ההצעה בשני ידיים והעזיבה אותה בלי פגישות סיכום.
המשפחה של החברה הזאת לא בתמונה והמטפלת הייתה האדם האחראי-מקצועי היחיד, אז פניתי אליה ואמרתי לה שאני יודעת שהחברה הזאת כבר לא בטיפול אצלה אבל שלא ראיתי אותה במצב כל כך קשה ולא מתפקד אף פעם, שהיא צריכה עזרה מקצועית.
המטפלת סירבה לקחת אחריות, אמרה שהיא סיימה את הטיפול אצלה והיא תנסה למצוא לה פגישות פנויות אצל חברים.
אני חושבת שמדובר בחוסר מקצועיות וגם בחוסר אנושיות, היא הייתה אצלה ארבע שנים (!) ומדובר בדיני נפשות.
אני לא מבינה את זה ואני דיי חסרת אונים... מה לעשות?
שלום שירה.
אני שומעת את דאגתך ואמנם אין לי אפשרות לחוות דעה על סיום הטיפול מאחר ונסיבות הסיום לא ברורות לי, אך אני יכולה לדמיין כי קטיעה כזאת יכולה ליצור קושי משמעותי שמתווסף לקשיים הקיימים ממילא. מאחר ונשמע מדברייך שדלתה של המטפלת סגורה ולא ניתן להתקדם בכיוון זה, אני חושבת שכדאי להשקיע את המאמצים בשכנוע של חברתך לפנות לייעוץ ראשוני אצל פסיכיאטר- מצב של דיכאון מתמשך אשר מלווה במחשבות אובדניות הוא מדאיג, וכדאי שתקבל חוות דעת לגבחי האפשרויות הטיפוליות הקיימות. לא קל ליצור אינטראקציה טיפולית נוספת לאחר סיום קשה, אך נשמע שבמצב הנוכחי אין מה להפסיד. גם פנייה לטיפול פסיכולוגי אחר היא אופציה טובה- לפעמים מה שלא מתחבר ומתקדם בטיפול אחד, עולה על פסים טובים יותר בטיפול חדש.
טוב שאת לצידה של חברתך בתקופה קשה כזאת, והמשיכי לנסות לעודד אותה לפנות לטיפול.
ליטל
