לילה טוב
כשהייתי נערה הייתי בזוגיות רעילה ואלימה
במשך שלוש שנים
היו מקרים קשים של אלימות פיזית , נפשית , מינית
ואני לאורך הקשר הבנתי שהכל נובע מתוך כאב מאוד גדול של בן הזוג שבא מרקע משפחתי לא פשוט וסלחתי לו ונשארתי
לא סיפרתי לאף אחד
ועשיתי מאמץ לשכוח ולהתעלם
רק כמה שנים אחרי יכלתי לפתוח את הנושא ולטפל בעצמי
הלכתי לפסיכולוג ודיברנו הרבה
סך הכל אני חיה חיים נורמטיביים ומצליחה להיות מאושרת
זה גם הפך אותי להיות מעין לוחמת צדק בעיקר מול נושאים כאלו
אבל זה תמיד שם
מעסיק אותי , כל פעם מצליחה להתעסק בעוד רבד בתוך הדבר הזה
מה שכרגע מאוד מעסיק אותי זה למה באמת בחרתי להיות קורבן כלכך הרבה זמן??
מאיפה זה בא??
אני תמיד חוששת שאולי קרה משהו טראומתי עוד קודם לכן שאני מדחיקה או לא זוכרת שאולי גרם לי להיות כנועה מול גבר?
בתור ילדה ונערה הייתי מאוד דעתנית , עם הרבה ביטחון , הרבה חברים וחברות , מביעה דעה , מרדנית
לא מישהו שאמורה להיות כנועה וקרובן
גדלתי בבית אוהב ותומך
ברור שהיו גם בעיות
אבא שלי כן היה טיפוס קשוח
אמא שלי דיי חלשה מולו
אבל לימדה אותי ואת אחותי להיות נשים חזקות
בלי כוונה וגם לא בקיצון אבל אני כן יכולה להגיד שאהבה הייתי עם תנאים - להצלחה בלימודים , לעמידה ביעדים , להיות ילדים טובים
אבל בסך הכל באמת שהיינו הכל בשביל ההורים שעשו בשבילנו הכל
היו תקופות שאבא בגד באמא ולצערי היא שיתפה אותי בזה וכעסתי עליו הרבה שנים בתוכי
אשמח לשמוע האם יש דפוס עבר לקורבן אלימות?? תודה מראש
שלום לך.
אתחיל מהסוף- השאלה שאת שואלת היא שאלה חשובה ועמוקה אשר התשובה אליה צריכה לעלות מתוך הטיפול הפסיכולוגי, בו אפשר לבחון את הדברים באופן המעמיק והאישי ביותר. באופן כללי אני יכולה לומר שאירועי עבר והתנסויות בקשרים אלימים אכן עשויים להביא לבחירה בקשרים אלימים גם בבגרות, אך זו אינה האופציה היחידה. דפוסים אישיותיים-רגשיים נוספים שעשויים להביא לבחירה והישארות בקשר אלים הם נטייה להרס עצמי, אשמה, פחד מהצלחה, נטייה אישיותית מזוכיסטית, פנטזיות הצלה וכן הלאה. כמו כן, חשוב לזכור שלעתים הפרטנר האלים מפעיל לא מעט לחצים ומניפולציות אשר אנשים לא מעטים מתקשים לעמוד בפניהם.
לאור האמור, מציעה כאמור לשוב ולברר נושאים אלו יותר לעומק בטיפול שלך, ולמצא את התשובה הנכונה והאישית שלך עצמך, לשאלה החשובה שאת מעלה.
ליטל
