שלום רב
אני מטופלת כשנה אצל פסיכולוג קליני, אני בת 28 והוא מבוגר, לא יודעת מהו גילו.
אני מרגישה ממנו לפעמים לאורך מפגשים מסוימים שהוא ממש מתעניין בחיי המין שלי, שואל אותי על פנטזיות שלי על גברים, על מתי פעם אחרונה קיימתי יחסים. אני עונה אך לפעמים משתקקת, אני יותר ויותר חושבת על זה - האם זה הגיוני שהוא שואל אותי לפעמים כאלו שאלות? גם אם אני מעלה את נושא המיניות בטיפול, אני ממש מרגישה שהוא מסתקרן ממני ושואל אותי שאלות שהוא לא אמור לשאול. אשמח לשמוע חוות דעתך, אני לא מעוניינת בשלב זה לדבר איתו על כך ממבוכה. תודה רבה.
שלום בת שבע.
מיניות היא אמנם נתיב המסייע בהבנת עולמו הפנימי של המטופל ולכן היא נושא לגיטימי לשיח בטיפול אך כאשר היא גורמת למטופל לאי נוחות- כנראה שהשימוש בה אינו נכון ואינו מותאם. אין לי דרך לקבוע מבחוץ האם שאלותיו של המטפל חוצות את הגבול או שהן "רק" לא מותאמות אלייך ולצרכייך, אך אני חושבת שמה שחשוב הוא התחושה שלך. אם לא נעים לך ואת מרגישה שאת נשאלת דברים שאינך אמורה להישאל, ואף אינך מרגישה בנוח להעיר על כך- הרי שדבר מה אינו כשורה ואני מציעה שתפסיקי את סוג השיח הזה באופן מידי, בין אם על ידי אמירה ישירה ובין אם על ידי עזיבת הטיפול.
כמו כן, במידה ואת חושבת שהמטפל חוצה גבולות אני מציעה וממליצה לפנות, גם אם אנונימית, לועדת האתיקה של הפסיכולוגים- במידה ויתרשמו שישנה בעיה יוכלו להעמיק את הבירור ולוודא שלא מדובר במטפל הפוגע במטופלות.
ליטל