היי
הייתי בטיפול בעבר אצל עובדת סוציאלית קלינית. אמנם הטיפול הכיל תקופות משמעותיות שחוויתי, אך לא הרגשתי שמשהו בי משתנה.
הטיפול היה מקום לספר בו מה עברתי בשבוע שחלף. נגענו בעבר, בסיפור המשפחתי. היו מפגשים שבהם נגעתי בפצעים חשופים שלא יוצא לי לפתוח ביום יום עם אף אחד.
אבל לא הרגשתי את מה שחשבתי שארגיש בטיפול, לא נפלו לי אסימונים, לא גדלתי.
היו לי מחשבות לאורך כל הטיפול לעזוב, במיוחד במפגשים בהם לא היה לי מה לספר והיתה שתיקה (ציפיתי ממנה כנראה יותר להוביל את השיחה ואפילו לבחור נושאים שלדעתה אני צריכה לפתוח, אך היא לא עשתה את זה כי היה לה סגנון טיפול מסוים כנראה)
הצפתי בפניה כמה פעמים על הרצון לעזוב.
בסוף קיבלתי את ההחלטה לעזוב לבד והודעתי לה על זה במפגש שלנו.
מאז היו כמה פעמיים שעלתה בי המחשבה "אני צריכה טיפול", אבל לא הרצון לחזור למטפלת שהיתה לי (מקסימה ככל שהיתה)
מצד שני אני חוששת לנסות שוב משהו, לפתוח את כל סיפור חיי ולגלות ששוב זה לא מתאים..
איך אוכל לדעת מה מתאים לי?
והאם זה המטפל/ת או אני שלא מבינה את משמעות הטיפול או מצפה מטיפול למשהו שהוא לא?

תודה מראש