ליטל💔
נסיון אובדני שישי השבוע וזהו
המטפלת לא מוכנה לטפל בי יותר אם אני לא לוקחת לפונקס
משרד הבריאות לא מאפשר לי לקחת את התרופה ללא אישפוז חלקי לפחות של חצי יום רצוף במשך מינימום שלוש חדשים
זה אומר שאני אצטרך להשהות זמנית את הטיפול
הקשר הגנה היחידי בימים הקשים האלה שבו אין לי גוף אין לי נפש אין לי אותי ואין לי כלום ועכשיו גם לא אותה
אני מרגישה כאב מטורף לצד הפלאשבקים תחושת יתמות וחוסר אונים מטורף
יחד עם זאת ספרתי לבעלי היום על הפגיעה והתגובה שלו היתה ניתוק ריחוק כעס בעינים ושעה שלמה שבא לא אמר כלום
רק משפט אחד אני צריך לחשוב על זה
כואב לי שורף לי מיואש לי נוראי לי
כל מילה אפשרית שקשורה לכאב
תני לי מילה טובה אני מרגישה שכל העולם הרגשי הפיזי והנפשי מתפרק לי ומתפורר לי בידיים
אני גם לא רואה את עצמי ללא המטפלת שלי שרק מולה אני מרגישה מוגנת כרגע
מה יהיה ליטל למה הכל ככ כואב ומורכב ומרושע
למה אני נענשת וככ ככ סובלת בזמן שהאדם הרע בסיפור צריך להענש?!
שלום לך.
אני שומעת וכואבת איתך ואכן, הלוואי שהכאב היה מנת חלקו של מי שפגע ולא של מי שנפגע. אני שומעת גם כמה קשה להיעזר, וכמה קונפליקטים וכאבים כרוכים במצבים בהם את נתמכת ומבקשת עזרה. הלוואי שלמרות חוויות עבר, תוכלי לשים את מבטחך באנשים שסביבך.
בהקשר זה, אני יכולה לדמיין את התחושות הקשות של הנטישה והיתמות אך בו זמנית שומעת גם את המאבק העז של שמטפלת שלך לשמור עלייך מפני עצמך, שמירה שנשמעת חיונית.
טוב גם ששיתפת את בעלך. למרות שאני שומעת את הקושי שלך לנוכח תגובתו, נסי לזכור שאין מדובר באיש מקצוע אלא באדם אשר שמע כעת תוכן שהרבה אנשים צריכים זמן כדי לעכל ולעבד.
בשורה התחתונה, שוב, אני שומעת כמה קשה להיעזר ולהישען. גייסי כוחות, הקשיבי לאנשים שסביבך ושמעי כמה הם נאבקים איתך ועלייך. תני להם לעזור.
מחזקת את ידייך מכאן, שמרי על עצמך,
ליטל