שלום יש לי אח גדול והוא חד משמעית מבצע מה שנקרא גזלייטינג ובעצמו אמר עבר שהוא "קצת נרקסיסט".
זה נורא, השהות במחיצתו היא נוראית והוא לא מפספס אף הזדמנות למניפולציות בעיקר על הוריי כיוון שהם נופלים לזה כל פעם בחדש ונורא בקלות והם לא מבינים אפילו מה הוא עושה.
אמא שלי כן משתפת אותי בתחושותיה ואומרת כמה אי אפשר לדבר עם אחי הגדול וכמה הוא מלחיץ אותה (הוא אדם לחוץ מאוד, בטוח שהוא לא) ושאי אפשר להביע בפניו פחד הוא כל רגש אחר כיוון שהיחס יהיה נורא טכני והוא יהפוך אותך לבעיה.
בנוסף הוא נורא סטגמטי (כרגיל הוא בטוח שהוא לא, מדבר על גזענות 24/7 ומרצה להוריי בלי הפסקה על המצב במדינה, אי באמת אפשרות למישהו להגיד דעה מבלי שתהיה תגובה אלימה מילולית מצידו, הוא לא באמת מעוניין לשמוע את דעתך, אלא להרצות לך על דעתו (שהיא כמובן גם הנכונה בעיניו).
דוגמא קטנה שלא קשורה אבל היא מציגה כמה תהליך החשיבה והתפיסה שלו מעוותת-
ישבנו אמא אני ואחי במרפסת והכלב שלי היה לידנו ואז הוא אמר "הוא קצת אוטיסט, הוא שמח בלי סיבה"...
הייתי בהלם ואמא שלי אמרה "אוי ואבוי" ואז אחי אמר "למה, אוטיסט זה דבר רע?"
הבנת מה הוא עושה?
האם הוא היה אומר דבר כזה לאדם אוטיסט? רוב הסיכויים שלא.
כי מתחת לכל זה הוא נורא פחדן וחסר ביטחון ולכן הוא מתנהג ככה.
היו אינספור מצבים נוספים נגיד שההורים שלי התווכחו על משהו בנוכחותו, משהו שלא קשור אליו בכלל בעניין כלכלי והוא החליט להתערב ולתפוס צד ולהרצות לאמא שלי ובסוף הוא זה ש"ניפגע" וקם והלך לפני ארוחת שישי..
זאת אומרת זה באמת מטורף ההתנהלות איתו.
הוא בטוח שהכול סובב סביבו, אי אפשר לדבר על משהו מבלי שהוא ידחף לשיחה, אי אפשר לעולם לבטא בפניו מצב של פחד או לחץ כי הוא מבטל אותו עם כל מיני הרצאות, לדוגמא בזמן אזעקה אמא שלי נלחצת נורא והוא יגיד לה מה את לחוצה מה יש לך ובשיא הלחץ שהיא נמצאת בו הוא ירצה לה למה היא לא צריכה להיות לחוצה על ידי סטטיסטיקות.
לדעתי, זו הדרך שלו להשיג שליטה ותכלס זו הדרך שלו להשתיק את הלחץ שהוא עצמו חווה - על ידי שליטה בלחץ ןבמצבים רגשיים של אחרים.
הוא לא נותן מרחב קיום למישהו אחר, פשוט להיות.
אני סובלת נורא כשהוא נמצא, אני מזיעה, אני מתנתקת, אני מפצה על הנוכחות שלו לאחר שהוא עוזב באמצעות אכילה רגשית.
אני שונאת את עצמי אחרי שהוא נמצא, כי אני רוצה לענות לו אבל המוח שלי נהיה מעורפל ואין לי אפשרות לחשוב על מנת לשרוד את השהות שלו וזה בד"כ פעמיים בשבוע, שישי זה הכי נורא.
בעבר עניתי לו והוא קם ויצא ועזב אותנו ואז אמא שלי ניפגעה ואבא שלי פחות עניין אותו שאמא שלי ניפגעה יותר עניין אותו שאחי לא היה איתנו ביום שישי.
הם יעדיפו שקט נוח מאשר את האמת והמחיר שהיא גובה אז אני גם לא יכולה לענות בשביל שלא יווצרו סיטואציות כאלה שוב, זה מתיש אני מותשת, והמחיר הוא כבד, זה כאילו אחי פולש לי לראש גם שהוא לא נוכח וזה רודף אותי בחיי היום יום לכל מקום כי אני יודעת שגם אסור לי לשתף אותו בכלום בגלל התגובות הקרות והמניפולציות האינסופיות.
סליחה שזה ארוך..
אבל מה אני יכולה לעשות?
שלום לך.
