אנחנו זוג בפרק ב׳ בשנות ה 40 לחיינו. לכל אחד שני ילדים, וגרים בנפרד. אני סובלת מחרדות, ופוסט טראומה, ומנותקת מהורי מזה כעשור גדלתי עם אמא קריזיונרית נרקסיסטית ואבא אדיש ונרקסיסט.
בן זוגי גם חווה טראומות: חרם, לינה משותפת כתינוק רך, ועוד. שנינו עברנו חיים מורכבים.
אנחנו יחד כשנתיים ותקועים ב״לופ״ חוזר-
כשאני נכנסת לחרדה (בעיקר מדברים בלתי צפויים ומשברים) בן הזוג שלי לא מסוגל להיות שם עבורי ולתמוך בי ברגעים האלו, הוא נבהל ממני ונכנס לחרדה ולבהלה בעצמו.
כשהוא בחרדה/מצב של משבר/דאגות, אני מיד מתפקדת, תומכת, מקשיבה, משוחחת, ומצליחה לתמוך עד להקלה.
אני מאוד מאוכזבת ומתאכזבת ממנו כל פעם מחדש, וגם הוא מעצמו. וזה מעגל מרושע שכזה, שמוביל אותי להתייאש מהקשר ולרצות לסיים אותו.
האם זה אפשרי בכלל לצאת ולשנות את המעגל הזה? האם אדם שלא יודע לתפקד ולהיות של עבור האחר, ברגעי לחץ חרדה ומשבר, יוכל לשנות את זה?