אז ככה בן 30, ומרגיש די אובד עצות לגבי פתרון למצב בו אני נמצא.
אני יודע בפן השכלי מה חסר לי ומה צריך כדי להתקדם בחיים אך בפן המעשי לא מצליח לעשות לשנות כלום, להניע תהליכים, לקבע שינויים לאורך זמן, לשנות דפוסי מחשבה לאורך זמן, בסופו של דבר הכל חוזר לאותו מצב או מדרדר.
הבעיה העיקרית היא חרדה חברתית, סיטוציאות חברתיות והקןשי בהן.
זהו מעין מעגל כזה מאז ומתמיד לא הצלחתי לשמור קשריים ומעגלים חברתיים ומכן שלא היו לי התנסיות יותר מידי, חוויות יותר מידי, ונושאי השיחב שלי נהין מעטים יותר ויותר כי שאין חווית אין מה לשתף עם אחרים שמדברים והם חולקים חוויית שלך אין מה לתרום בשיחה, התחביבים שלי נהין מעטים עד כדי שאני לא יודע מה הם כיום (יותר שוב בגלל חוסר בהתנסיות יותר מידי כי לא תמיד היה מי).
בזגיות לא הייתי מגיל 20, אז בפן הזה אין לי מה לתרום ואין לי הצלחה
הייתי לפני כמה שנים אצל מנטור לא עזר.
הייתי בקבוצת רקפת שנתיים, הרגשתי שייך, למדתי קצת כלים, למדתי לשתף, נפתחתי, יזמתי מעט, כשהרגשתי מיצוי( ועקב לימודים) עזבתי את הקבוצה.
היום שנה אחרי שעזבתי מרגיש במקום יותר גרוע מהנקודה בה הייתי לפני הקבוצה. וזה החל לפני כמה חודשים, סיימתי את התואר הראשון, ולא הצלחתי לשמור על קשר על חברים מהתואר כרגיל, גם עם חברים אחרים אני בקושי נפגש ושכן לא בקןשי מדבר, אין לי מוטובציה בעבודה, התחלתי תואר נוסף אך לא מרןכז בלימודים, ולא מצליח לפתח קשרים חברתיים שם.
אז אני יודע שאני צריך להרים את.עצמי לעשות דברים שאני אוהב, לפתח תחביבים וככה להכיר אנשים, לשתף, לא להמנע, לאתגר, דברים שהם הגיונים אך יש משהו שמונע תמיד מחזיר אותי לאותם דפוסים
צריך לשנות את הדפןסים האלה.
צריך שינוי בחיים דחוף
איזשהו מסע אמיתי
יש הרבה שיטות מנטורים ודרכים אבל צריך משהו שבאמת יעבוד