שלום,

אני מטופלת כחצי שנה באופן פרטי, פניתי לטיפול בעקבות פגיעה שעברתי, כשברקע שנים ארוכות של התמודדות עם דיכאון, חרדות וקשיים נוספים. בחיי הפרטיים ישנם קשרים ארוכים ויציבים וזוגיות טובה (מעל עשור). עם זאת, אני מרגישה קושי גדול ביצירת קשר בטיפול, מתקשה לדבר עם המטפלת, לא מצליחה ליצור קשר עין וחווה בעיקר בדידות. הקושי להגיע וליצור קשר עולה ללא הרף בטיפול, אך לא מאפיין את חיי האישיים.

לאחרונה חלה החמרה גם בדיכאון ובתחושות הייאוש הכללית שלי. אני תוהה האם נכון להמשיך את הטיפול או לא. האם הקשיים ביצירת הקשר, תחושות ההתנגדות והאמוציות החזקות מעידות שיש כאן נושא שכדאי להתעקש ולעבוד עליו (שוב, בעקבות הפגיעה שעברתי), או שהן מלמדות שטיפול פסיכודינמי כנראה לא מתאים לי. פניה למטפלת אחרת לא נראית לי פתרון, כי אני מרגישה שהקושי להיות בטיפול מגיע ממני ולא מההתנהלות של המטפלת.

תודה