שלום,
אני בטיפול מס' חודשים, פניתי בגלל חרדות ודיכאון אבל בשלב מוקדם באינטייק העליתי פגיעה מינית שעברתי בגיל קטן והמטפלת התייחסה מאוד באמפתיה לנושא. לפני כמה פגישות תיארתי בפירוט (אולי רב מדי) זיכרון אחד. אין לי הרבה זכרונות והם מקוטעים, אבל הזיכרון הזה יחסית מפורט.
הרגשתי שהמטפלת לא מקדישה מספיק מקום לזכרון או לעיבוד שלו, למרות שהיה לי קשה לספר אותו. היא משכה את השיחה למקום אחר ולא חזרנו לנושא יותר. זה גרם לי להרגיש שאולי לא כדאי היה לספר לה או בכלל להמשיך לדבר על הפגיעה בטיפול.
זה גרם לי לרגשות של דחייה ומחשבות להפסיק את הטיפול בכלל. האם זה לא מקובל לתאר זכרונות כואבים בטיפול? יכול להיות שעברתי גבול בלי להבין?
תודה רבה
.jpeg)
