שלום,
אני אשה בשנות ה-30 לחיי. יש לי נטייה להיקשר לדמויות סמכות מבוגרות ממני, לחשוב עליהם בצורה לא פרופורציונלית (מחשבות שנמשכות שעות רבות ביום).
למחשבות אלה אין ביטוי מעשי, אני לא מבטאת אותן כלפי מושא המחשבות, מבינה שמדובר רק בעניין שלי ובמחשבות חד צדדיות. בנוסף, אני נשואה ובזוגיות טובה עם תקשורת טובה. ובכל זאת המחשבות מציקות לי. הייתי מעדיפה פשוט לא לחשוב על אנשים אחרים שאין לי קשר קרוב איתם.
פניתי לפני מס' חודשים לטיפול סביב קושי קונקרטי. לאחרונה אני מתחילה לחשוב יותר על המטפל. אני כמובן לא מבטאת זאת (אפילו מפגינה אדישות מסוימת בפגישות). אני גם לא עושה לו אידיאליזציה, אבל כן חושבת עליו, נזכרת במבט שלו, מרגישה לפעמים סוג של העברה אירוטית ועוד. אני חוששת להיקשר אליו ולחשוב עליו יותר מדי. איך אפשר להימנע מכך? האם זה סימן שכדאי להפסיק את הטיפול?

תודה