הבת שלי(בת יחידה) בגן עירייה דו שנתי, (טרום חובה וחובה). חלק מהילדים המשיכו איתה מהשנה הקודמת, מגן טרום טרום חובה. וגם הבעיות החברתיות.

כבר תקופה ארוכה שהיא מתלוננת שילדים בגן לא משחקים איתה. שוחחתי על זה עם הגננת, והיא טוענת שהיא משחקת עם ילדים בשעות הגן ואף פעם לא לבד. שאמנם אין לה חברים קרובים ושיתכן שקיבלה "לא" מילד.ה מסויימ.ת ולכן היא מסתובבת עם תחושת דחייה.

שוחחתי על זה עם הבת שלי והיא אומרת שבצהרון, ספציפית בשעת המשחק החופשי בחצר, היא לא מוצאת עם מי לשחק, שלפעמים היא משחקת עם בנים כי הבנות לא משתפות אותה.

ניסיתי לשוחח על זה עם צוות הצהרון, סייעות עם כוונות טובות אבל ללא הכשרה, אבל זה לא עזר. הבת שלי סיפרה לי שאחרי השיחה הן אמרו לילדים בצהרון שמי שלא משחק איתה לא יוצא לחצר. מיותר לציין שזה לא עזר.

הבוקר היא לא רצתה ללכת לגן ובכתה שאין לה שם חברים. ניסיתי להזכיר לה פעמים שהגעתי לגן/לצהרון וראיתי אותה משחקת עם ילדים.

בחודשים האחרונים אנחנו מנסים להפגיש אותה עם ילדים מהגן מחוץ לשעות הגן(מודה שמפאת עצלות/עייפות לא עשינו את זה בשנה שעברה כמעט), מזמינים חברים הביתה או שהיא הולכת אליהם ואז הם משחקים יפה מאוד, אבל אחר כך היא טוענת שבצהרון, בחצר, אותם הילדים לא משתפים אותה במשחק.

זה שובר את הלב, ואין לי עוד רעיונות איך לעזור לה חוץ מלהזמין חברים ולשתף את הגננת. אמרתי לה שאם ילד מסויים לא רוצה לשחק איתה שתנסה לשאול ילד אחר אם הוא רוצה, שמי שלא רוצה לשחק איתה מפסיד. הבוקר הגננת אמרה שהיא מחפשת את חברת הילדות הגדולות יותר, שלפעמים משחקות איתה אבל לפעמים מעדיפות את בני גילן(בני 5.5-6)

אודה לעצה.