פניתי לטיפול לפני יותר מחצי שנה בגלל דיכאון ועדיין מתקשה ליצור קשר עם המטפל. כרגע רוב השיח בטיפול הוא סביב הנושא הזה (ההימנעות שלי מקשר).
מחוץ לחדר הטיפול יש לי קשרים אוהבים וקרובים בזוגיות (נשוי), עם משפחה, עם חברים ועדיין מרגיש מאוד עצוב ובודד.
מרגיש שהמטפל מאבד סבלנות לסיטואציה ולא מבין למה אני ממשיך להגיע, אבל כשאני חושב על סיום הטיפול אני חושש עוד יותר מהבדידות.
מה כדאי לעשות?
