אני אחרי שנה שהייתי בה מאד מוצפת רגשית ופניתי לציפרלקס וטיפול פסיכולוגי שאכן החזיר את המוח שלי למקום. מרוצה מהדרך, אני עכשיו בסיום הציפרלקס, עובדת, פוגשת חברים, הבית תמיד נראה טוב ואני מתפקדת ומשתפת אנשים נחשפת.
אני לאחרונה מתוסכלת מעניין הזוגיות.
אני בת 32, הרבה זמן כבר לא במערכת יחסים ועם רצון לאחת כזו, שתתפתח.
אני מתקשה להתמודד עם זה שאין לי זוגיות בזמן שכל הסביבה שלי בזוגיות, לכולם יש למי לחזור הביתה. אני מרגישה שלא משנה מה אני עושה שום דבר לא ממלא את החור הזה של מערכת יחסים ורצון לאינטימיות וזוגיות כי מבחינתי עבודה ושגרה זה משהו שאפשר לייצר בכל מקום אך זוגיות יש בזה רובד יותר עמוק מבחינה רגשית וזה חסר לי.
אני יוצאת לדייטים, מנסה ולרוב מכירה גברים שעמוסים, מלאים מידי בעצמם שלא יודעים ״לעשות״ זוגיות. שמחה שאני משתדלת.
אשמח לעצה, דרך להתמודד עם המחסור הזה.
אני מרגישה שזה תוקע אותי, זה משפיע עליי מבחינת הבחירות שלי. אני עצמאית, ושכירה חצי שבוע במקביל ותוהה האם פשוט כבר מיציתי את העיר הזו שאני גרה בה, או האם ליזום יותר וכך להכיר יותר?
תודה