שלום,
אני מתמודדת כבר שנים עם דיכאון וחרדות. יש תקופות בהן העצימות של הכאב גדולה ויש תקופות בהן פוחתת. בחודשים האחרונים פניתי לטיפול כי רציתי להרגיש פחות לבד עם הכאב. מאז שפניתי מרגישה החמרה במצבי. אם בעבר היו מחשבות אובדניות אחת לתקופה, לאחרונה הן חוזרות כל יום, לפעמים כל היום, בצורה אובססיבית ממש. אני מתעוררת באמצע הלילה עם רצון למות, מתעוררת בבוקר עם רצון למות, מתקשה להתרכז בעבודה. מנסה להחזיק בשביל האנשים שאני אוהבת (נשואה, יש חברים), אבל מתקשה. המטפלת מודעת במידה מסוימת, אני מדברת על הקושי בפגישות, אבל במקום להקל אני מרגישה שזה רק מחמיר. מרגישה חסרת אונים. מפחדת להפסיק את הטיפול ולהישאר לבד עם הכאב, מפחדת להמשיך מחשש שהוא מזיק לי. מתקשה להניע שינוי בחיים שלי. לא יודעת מה אפשר לעשות.
שלום לך.
טיפול פסיכולוגי מביא לשינוי וריפוי דרך עיבוד אזורים נפשיים הזקוקים ל"עיכול" וניסוח. לא פעם, מדובר בתהליך מכאיב ומטלטל בו צפים נושאים וחוויות שהיו קבורים ומנותקים במשך שנים. במצבים אלו, הטיפול עשוי להביא לתקופה מסוימת של החמרה שבסופה צמיחה והקלה. במידה וזה אכן התהליך שמתרחש בטיפול שלך, יתכן וכדאי לשקול, לפחות לתקופה הקרובה, "העדוק" של העטיפה הטיפולית. למשל, העלאת תדירות המפגשים ובמידת הצורך גם התייעצות עם פסיכיאטר. אלו עשויים לסייע לך לצלוח את התקופה הקשה ולהפיק את המיטב מהתהליך הטיפולי. בנוסף, לאןר המחשבות האובדניות שתיארת, ממליצה לפנות במקביל לטיפול לעמותת מש"ה- מילים שעושות הבדל, עמותה המציעה שירות ליווי ותמיכה באנשים במצבים אובדניים (השירות ניתן ללא תשלום).
כך או כך, חשוב מאוד לשתף את המטפלת בעוצמת הקושי שאת מתמודדת אתו, ויחד לנצאהאת הדרך לשמור עלייך ולתת לך את התמיכה לה את זקוקה כדי שהכאב שאת חווה יבדיל לכדי שינוי ותנועה נפשית
ליטל