הבן שלי משרת בפלגה טכנית של חיל הים. היה כמה פעמים שיצא להפלגות עם לוחמים ל4 ימים. היום הם יצאו להפלגה ארוכה שתימשך בין 10 ימים לשבועיים. לא ברור מתי יחזרו. אנחנו כמובן לא יודעים איפה הם. הבן הבכור שלי היה לוחם בסדיר ונפצע. במילואים מאז אוקטובר היה כמעט שנה וכרגע אנחנו מתמודדים עם פוסט טראומה קשה שהוא חזר איתה. אני מאוד חרדה לחייל שלי. ברגע שהוא התקשר שיהיה בלי טלפון לא מפסיקה לבכות. הרופאה רשמה לי עכשיו לורוון. לקחתי חצי כדור וכמה שעות אחרי זה נרבן. זה טיפה עזר. לא מסוגלת לאכול שום דבר. שותה מים ונס קפה. אני לא יודעת איך אני הולכת לישון בלילה. מפחדת מחלומות. איך אני עוברת את התקופה הזאת?אני גם ככה בטראומה מהבכור. עכשיו אח שלו במקום לא ידוע ואין לי שום אינפורמציה איך הוא שם. האם אני יכולה לקחת בלילה בונדורמין? יש לי גם במרשם רופא.
כולם אומרים לי שיש לי טראומה מהשירות הצבאי של הבכור. מה עושים עם זה? איך מתמודדים עם זה?