גבר בן 35, מטופל בטיפול דינמי בפרטי בגלל דיכאון. עם תואר שני במדעי הרוח (עשיתי טעות ולמדתי מה שעניין אותי). מרגיש שאני לא מצליח למצוא את עצמי כי אני לא טוב בשום דבר שהחברה מעריכה. אני עובד במשרה מלאה בתחום לא יציב שאין לו הרבה ביקוש והשכר בו נמוך. די סובל בעבודה, אבל במקביל חושש כל הזמן מפיטורים. לא מצליח לחשוב על משהו שארגיש בו בעל ערך, או שייתן ערך לחיי או שיפרנס אותי בכבוד. לאחרונה יש הרבה מחשבות אובדניות, קשיי ריכוז וקשיי שינה. אני מתקשה לאכול, ירדתי בערך 14 קילו בשנה האחרונה (תת משקל גבולי). איך יודעים שהגיע הזמן לסיים את החיים? נראה לי שעם השנים המצב רק יחמיר ואין שום סיכוי שאצא מזה. אם בגיל עשרים עוד יכולתי לעשות שינוי ולא הצלחתי, מה הסיכוי עכשיו כשאני מבוגר. אני מרגיש שגם המטפל שלי חושב שאני חסר ערך ומוגבל. החברה מנסה למנוע התאבדות בכל מחיר, אבל אולי יש אנשים, כמוני, שזה הפתרון הכי טוב בשבילם?