שלום ,
ילדיי בוגרים
לאורך החיים היו לנו קשרים נהדרים עם אחיי ולהם עם בני הדודים,לכשגדלו ילדי אמרו לנו שאין ממשק בינהם לבני הדודים (בני גילם)
ואני לגמריי מבינה מה הם אומרים ,יש פערים מאוד גדולים בשיח בהשכלה והתנהלות החיים בכלל.
מתרעים פעם ב3 חוד לערך אצל הורי
יש בינהם שיח מינמלי אך לא מריבות או רוע פשוט אין חיבור.
לאחרונה יש ארועים משפחתים של הבני דודים,לחתונות הם הגיעו בכדי לכבד אותנו אך הבהירו שלבריתות כבר לא יגיעו כי מבחינתם להפסיד יום עבודה לאדם שאין להם דבר לא מתאים להם.
בעוד שבועיים יש ארוע בריתה והם הודיעו לי בצורה מכובדת שלא יגיעו ,אנו אמרנו שזו המשפחה שיש לנו והיא לא גדולה אמרנו שהיינו רוצים שיבואו אך עם זאת מבינים שהם בוגרים ונותנים להם את ההחלטה .
מעדיפים שהקן שלנו כהורים וילדים יהיה שקט ונעים ולא להכנס למלחמות מיותרות .
האם פועלים נכון?
מבחינתם גם תמיד אומרים שכאשר כבר לא נהיה בין החיים הם לא יהיו בקשר איתם כי אין כלום.
טוענים שיש חברים יותר ממשפחה מורחבת והכל טוב,אשמח לדעתך תודה.
שלום לך.
ילדכם הבוגרים הם אכן היחידים שיכולים לקבל החלטה לגבי הגעה לאירועים משפחתיים בשלב זה של חייהם, ונשמע שאתם מנסים לנווט בעדינות בין כבוד לגילם וגבולותיהם לבין הצורך לתת מקום גם לרצונכם. כפי שעולה מדברייך, אתם עושים זאת באופן עדין ורגיש אך נאלצים להתמודד עם הכאב הכרוך בחופש שאתם נותנים לילדים.
במובן זה, אני חושבת שאין מדובר בשאלה של "נכון" ו"לא נכון" אלא בשאלה אישית מאוד הנוגעת למחירים שכל אחד מאתנו בוחר לשלם על בחירותיו והחלטותיו. ולצורך העניין, השאלה מה יותר חשוב לכם כרגע- "שלום בית" או ההגעה לאירועים המשפחתיים. כלומר, אתם פועלים נכון כל עוד אתם שלמים עם המחיר שיש לכל החלטה שתקבלו.
לצד האמור, במידה ואת/אתם מרגישים שהנושא מייצר תחושות שליליות וכאב משמעותיים, יתכן וכדאי לפנות להתייעצות עם איש מקצוע שאיתו אפשר יהיה "לאוור" קצת את הנושא ולהבין מדוע הוא משמעותי לכם כל כך. שיח מסוג זה חושף לעתים רבדים נוספים ולא מודעים, אשר עיבוד שלהם מאפשר לקבל החלטות בצורה שלמה ונינוחה יותר.
ליטל
.jpg)
