שלום לך.
הדאגה לביתך מובנת, אך לאור תגובתה לנסיונתייך להתייחס לנושא, אני יכולה להבין את הדילמה. 
מאחר ואת מתארת את ביתך כאישה מצליחה ומודעת, סביר להניח שהיא מודעת היטב לעלייה במשקל ונזקיה, וסובלת ממנה גם כן, גם מבלי שתצייני זאת בפניה.
לכן, השאלה היא מאיזה סיבה את מרגישה צורך להתייחס לנושא.
אם ההתייחסות לנושא נובעת בעיקר מהצורך שלך לבטא את הדאגה, יתכן וכדאי להתאפק ולא לפנות לביתך בנושא, לאור תגובותיה האחרונות.
אם יש לך רעיון כיצד לסייע- למשל, להציע פנייה לטיפול פסיכולוגי העוסק בנושא או כל כיוון אחר שיכול לסייע- אפשר לומר בעדינות שאת יודעת שהיא מעדיפה לא לדון בנושא, אבל חשוב לך לומר שיש אפשרות כזאת וכזאת שאולי יכולה לסייע, אם הנושא מפריע לה.
עלייה משמעותית במשקל עשויה לנבוע מגורמים רגשיים שונים, ולפעמים זו דרכו של הגוף-נפש להתמודד עם קונפליקטים ולבטא אותם.
לכן, אני חושבת שככל שתהיי שם לצידה, תכבדי את הדרך שהיא עושה (כן, למרות הצער והדאגה) - כך הקשר יישמר. 
לא קל לראות את ביתך כך, אבל נשמע שכרגע הדבר החשוב ביותר הוא להיות לצידה, ואולי לנסות לשאול ולבדוק לשלומה יותר בתקופה זו, אך לא דרך נושא האכילה ש"מקפיץ" אותה, אלא דרך התייחסות ישירות להרגשתה, שלומה, תחושותיה וכד'.
ליטל

לקריאה נוספת, מצורפים קישורים למאמרים בנושא -
בטיפולנט | השמנת יתר - תופעה בריאותית או הפרעת אכילה?
בטיפולנט | עודף משקל: מחשבות, רגשות והקשבה לגוף
בטיפולנט | טיפול בהפרעות אכילה