שלום,
אני נמצאת בטיפול כבר מעל 3 שנים עם אותה מטפלת. טיפול עמק, מעציב, קשה, כואב, שמח, כל מה שאפשר לכתוב. יש לי מטפלת מדהימה שאנחנו מנהלות יחסי "אהבה שנאה" (תלוי במצב הנוכחי שלי),
יש תקופות שאני כל כך אוהבת אותה ואת העזרה העצומה שהיא נותנת לי ויש תקופות שאני לא מסוגלת לסבול אותה (בגלל משהו שקרה בטיפול, שמבחינתה זה עוד השקפה ליחסים שלי עם אנשים מחוץ לחדר הטיפולים)
לאחרונה מאוד התקרבנו ואני מרגישה רגשות מוזרים כלפיה שהיו בעבר אבל לא בעוצמה כמו עכשיו..
מרגישה בודדה מאוד בין הטיפולים (ואני מטופלת יותר מפעם בשבוע) וחושבת עליה המון. היא ממלאת מקום כל כך גדול בחים שלי, (ואני נשואה ויש לי ילדים, אני לא לבד..)
אני מקנאה בה, רוצה בקרבתה, מחפשת כל דרך אפשרית להיות איתה יותר. אולי קצת מאוהבת?
למה זה הגיע רק עכשיו?
זה לא תלותי מידי הרגשות האלה?
תודה,
שירי
שלום שירי,
שאלתך חשובה ונוגעת בהיבט מהותי ביחסים בין המטפל למטופל. ראשית אומר, שנשמע שאת בטיפול משמעותי ומעמיק ושעולים בו תכנים רבים וחשובים. התחושות שאת מתארת הן לגיטימיות ועשויות להופיע. כפי שכתבת, ההנחה בטיפול היא שבקשר בין המטפל למטופל יש גם מאפיינים הקשורים לעולם הפנימי של המטופל, ליחסיו המוקדמים מהילדות וליחסיו עם הסביבה, לכן מתוך מה שקורה בקשר זה ניתן ללמוד ולהבין הרבה על העולם הפנימי של המטופל. הרבה מהשאלות שלך הן חלק מהתהליך הטיפולי ולכן הייתי ממליצה לך להפנות אותן אל המטפלת ולדון בנושא בתוך הטיפול. למשל, מדוע דווקא עכשיו? אולי עלו תכנים מסוימים שגרמו לכך? אולי כעת יש יותר אמון ביניכן? אולי קשור או מושפע ממשהו שקורה לך בחיים? התשובה היא ייחודית לך ולטיפול. לגבי השאלה על התלותיות, אני מבינה את החשש מפני תלות יתר, ובכלל פעמים רבות ההכרה שאנו תלויים באחרים במידה כלשהי עשויה לאיים ולהפחיד אותנו. בטיפול, פעמים רבות לאחר שמתעוררת תלות וניתן להתייחס אליה ולחוש אותה, ניתן גם לעבור תהליך של צמיחה, התחזקות וגדילה נפשית. עם זאת, גם בנושא זה, כדאי מאוד להעלות את החששות והמחשבות בפני המטפלת, מפני שיש כאן שוב את ההיבט הייחודי שנוגע בשאלה מה זה תלות עבורך, ועל כך ניתן לענות רק במסגרת הקשר הטיפולי.
בכל מקרה, כל הרגשות שמתעוררים הם חלק מהטיפול וגם אם הם מאיימים או מפחידים, חלק מהעבודה היא להתבונן בהם ולנסות להבין אותם, כחלק מההבנה וההתעמקות בך ובעולמך הפנימי.
שיהיה בהצלחה,
סיון