שלום רב
יש לי ילד מתוק בן 4, נמצא בגן טרום חובה (השנה זאת השנה השנייה באותו גן), משנה שעברה אני מקבלת תלונות מהגננת שהוא מרביץ לילדים בגן, השנה המצב החמיר והוא מכה ברמה יומית, לדוגמה מאוד חשוב לו להיות ראשון בכל דבר, אבל בצורה אובססיבית,ואז אם ילד אחר מגיע לפניו לאן שזה לא יהיה אז הבן שלי ייתן לו מכה כי הוא רצה להיות הראשון והוא לא מוכן לקבל את זה שאחרים גם רוצים וגם לאחרים מגיע. או למשל אם ילד עובר לידו ונותן לו מכה בטעות או מתנגש בו אפילו בצורה שלא מכאיבה כלל אז הבן שלי ישר מרביץ, או שאם ילד יושב לידו קצת צמוד אז הבן שלי ישר ידחוף אותו...דברים כאלה בעיקר,זה די חוזר על עצמו.
בבית הוא לא אלים כלל, אם באים חברים או שהוא הולך אז הוא גם לא אלים, זה קורה בעיקר בקבוצות גדולות כמו גן או בחוגים שיש הרבה ילדים.
קצת עליו- הוא מאוד אובססיבי אליי (טיפה אדיפוס אפילו), אם אנחנו בהרכב של אני בעלי והילד אז הילד מאוד אנטי כלפי בעלי, לדעתי מהסיבה שהוא מרגיש מאוים כי תשומת הלב שלי מתחלקת. אבל אם שניהם לבד אז הכל טוב והם חברים טובים.
נולדה לי עוד תינוקת לפני 4 חודשים, הבן שלי מאוד אוהב אותה ולא מגלה אנטי כלפיה ולא מנסה להזיק לה או משהו, נראה שמקבל אותה יפה ובהבנה.
יש לו לקסיקון חוזר כמו "את חוצפנית" "אני לא חבר שלך" "אני לא אוהב אותך"...
הוא משתמש בו בערך כל כמה דקות על כל פיפס שלא הולך בדיוק כפי שרוצה.
הוא ילד מאוד חכם, לפי הגננת חכם מגילו, הוא מאוד מפותח קוגניטיבית אבל הצד הרגשי מאוד לא מפותח, יש פער עצום, הוא די קוטבי. לדעתי הפער בין הקוגניטיבי לרגשי יוצר אצלו כאוס פנימי שמעורר אגרסיביות יתר.
אבל נשאלת השאלה מה עושים ואיך מעלימים את האגרסיביות?
צירפתי אותו לקבוצה טיפולית של 4 ילדים עם תרפיסטית שעובדת על הקשיים הרגשיים אצל הילדים, מעבר לזה מה ניתן לעשות? אני ממש דואגת, זה כבר פוגע בו חברתית...