אבחון בשלות הוא הערכה פסיכולוגית העשויה לתת מענה להתלבטויות ההורים לגבי מידת בשלותם ומוכנותם של ילדיהם לעלות לכיתה א׳. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מתי פונים לאבחון בשלות, וכיצד האבחון מתבצע.
העלייה לכיתה א׳ מעוררת בקרב הורים וילדיהם התרגשות וחששות גם יחד. במסגרת הגן, הילד נמצא בתנועה ובמשחק במהלך מרבית שעות היום. לעומת זאת, בבית הספר הוא נדרש להשתלב בשיעורים מובנים וממושכים ולעמוד בקצב הלמידה הכיתתי. לכן, לא מפתיע כי בנקודת זמן זו הורים רבים מעלים תהיות לגבי מידת בשלותם ומוכנותם של ילדיהם להשתלב בבית הספר, ואבחון בשלות עשוי לתת מענה להתלבטויות אלו.
מה זה אבחון בשלות?
'אבחון בשלות' הוא הערכה פסיכולוגית הבוחנת את מידת בשלותו ומוכנותו של תלמיד גן לעלות לכיתה א׳ מבחינה קוגניטיבית, רגשית, חברתית ומוטורית. המושג 'בשלות' מגדיר תהליך התפתחות טבעי, הנשען על התפתחותן של יכולות קוגניטיביות ורגשיות תלויות גיל. לצד זאת, המושג 'מוכנות' מתייחס ליכולות ומיומנויות אשר נלמדו על ידי חשיפה, התנסויות ותרגול אשר סופקו על ידי הסביבה. אבחון בשלות מתייחס אל בשלות ומוכנות גם יחד, תוך כדי אפיון והבחנה בניהם.
העיתוי אשר בו הילד יעלה לכיתה א׳, עשוי להשפיע בדרכים שונות על שנותיו בבית הספר לטווח הארוך. מחקרים מראים כי כאשר הילד מרגיש בטוח ומאמין בעצמו ובסובביו, יש לו את הבסיס הטוב ביותר ללמידה. לעומת זאת, כניסה לבית הספר בטרם עת עלולה להוביל למצוקה רגשית, וכן לפגיעה במוטיבציה, בתחושת המסוגלות ובהנאה הכרוכה בלמידה.
השאלה המרכזית אשר נבחנת באבחון בשלות היא – האם וכיצד שנת לימודים נוספת בגן הילדים תקדם את התפתחותו של הילד?
על מנת לענות על שאלה זאת, על הפסיכולוג המאבחן לאפיין את קשיי הילד. כאשר הקשיים הם בציר הבשלות הרגשית או קוגניטיבית, המענה המתאים ביותר יהיה השארת הילד לשנה נוספת בגן. לעומת זאת, כאשר מדובר בקשיים אחרים, כמו לקויות למידה, ברוב המקרים הישארות לשנה נוספת בגן לא תהיה המענה המתאים ביותר, ואף עלולה לעכב את התפתחותו של הילד. לפיכך, דיוק הקשיים של הילד הוא חלק קריטי מן האבחון.
מתי פונים לאבחון בשלות?
1. כאשר קיים עיכוב באחד או יותר מתחומי ההתפתחות בהשוואה לבני השנתון – הלמידה וההסתגלות לבית הספר מתבססות על יכולות ומיומנויות אשר נרכשו בגיל הרך כמו יכולת לשבת לאורך זמן, ויסות רגשי, מוטוריקה עדינה ומיומנויות חברתית. לכן, כאשר ההורים, הצוות החינוכי או פסיכולוג הגן מזהים עיכוב בתחום התפתחות אחד או יותר, יש לאפיין את הקשיים ועל פיהם לבחון האם שנת לימודים נוספת בגן תקדם את התלמיד.
2. תלמיד אשר נולד בחודשים אוקטובר-דצמבר וקיימת שאלת בשלות לגביו – לעיתים הבדל של מספר חודשים בודדים בגיל הכרונולוגי מתגלים כמשמעותיים ביותר מבחינת בשלות רגשית ומוכנות ללמידה. מתוך הבנה זו, פעמים רבות הפיקוח החינוכי נותן משקל משמעותי יותר לרצונם של הורים לילדים אשר נולדו בחודשים אלו, וכך למעשה שם בידיהם משקל גדול יותר בקבלת ההחלטה על הישארות בגן לשנה נוספת או עלייה לכיתה א'. חלק מההורים הנמצאים במצב זה חשים כי הם זקוקים לחוות דעת מקצועית על מנת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר ולכן פונים לאבחון.
3. ילד אשר חשוף לאירוע חריג והצוות החינוכי מזהה נסיגה בתפקודו – המעבר לכיתה א׳ דורש משאבים רגשיים וקוגניטיביים רבים מצד הילד. מצבי משבר יוצאי דופן, כמו מחלה קשה במשפחה, גירושים או פרידה של ההורים, או הגירה, עשויים להקשות על התלמיד לגייס את משאביו לצורך העלייה לכיתה א׳. במצבים אלו, אבחון בשלות יכול לסייע בקבלת ההחלטה על הדבר הנכון יותר לילד בתקופה הנוכחית, תוך בחינת יכולותיו ומידת החוסן הנפשי שלו.
ביצוע אבחון בשלות
מי רשאי לבצע אבחון בשלות?
אבחון בשלות לכיתה א׳ לרוב נערך על ידי פסיכולוג חינוכי. עם זאת, האבחון אינו זה אשר קובע את ההחלטה על הישארות שנה נוספת בגן אלא מהווה המלצה בלבד. ההחלטה מתקבלת על ידי מינהל החינוך ברשות המקומית בהתייעצות עם פסיכולוג הגן מטעם השפ״ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). מידת המעורבות של השפ״ח משתנה בין מקרה למקרה, כתלות במורכבות המקרה ובמשאבים הציבוריים הפנויים לכך, ולכן הורים יכולים לפנות לפסיכולוג פרטי במידת הצורך ולפי יכולתם הכלכלית.
תהליך האבחון
בישראל אין הגדרה פורמלית של אבחון בשלות, לכן בפועל כל פסיכולוג משתמש בכלים פסיכולוגיים מקובלים ושונים לפי שיקול דעתו המקצועית. לרוב, ההערכה תתחיל בשיחה עם ההורים ואיסוף מידע התפתחותי, סוציאלי ומשפחתי. ישנם מספר כלים השלכתיים בהם נהוג להשתמש באבחוני בשלות, כמו CAT המיועד לגיל הרך או מבחן ״בר אילן״ אשר מכוון לעורר ולבחון תמות הקשורות לבית הספר. בנוסף, על האבחון לכלול מבחן אינטליגנציה, לעיתים בגרסה מקוצרת ייעודית להערכת בשלות (כמו מסל״ג – מבחן סקירה לילדי גן).
כמו כן, על הפסיכולוג המאבחן לכלול באבחון התייחסות לתפקודו של הילד בגן, המתבססת על חוות דעתה של הגננת. למעשה, הגננת מקיימת מעקב שגרתי על כל הילדים בגן, בהתאם לדרישות משרד החינוך. כאשר עולה התלבטות לגבי אחד הילדים בנוגע להישארות לשנה נוספת בגן, על הגננת לספק חוות דעת על תפקודו של התלמיד על ידי כלים שונים, כמו תצפית או מטלות מובנות. במידת הצורך, פסיכולוג הגן יכול לקיים תצפית על הילד בסביבת הגן או להרחיב את ההערכה על ידי כלים אבחוניים במסגרת הערכת בשלות.
המלצות האבחון
ממצאי האבחון יסקרו את כל תחומי ההתפתחות תוך כדי מענה לשאלת העיתוי האופטימלי לעלייה לכיתה א׳. הפסיכולוג יתייחס הן לנקודות החוזקה והן לנקודות החולשה של הילד בתחומי ההתפתחות השונים. בין אם המלצתו תומכת בעלייה לכיתה א׳ או בהישארות, הפסיכולוג יניח בפני ההורים המלצות טיפוליות, רגשיות וחינוכיות על מנת לקדם את הילד ולסייע לו לפי צרכיו.
מקורות
משרד החינוך (2013). דחיית המעבר לבית הספר והישארות שנה נוספת בגן חובה (הוראת קבע מס' 0322). ירושלים. https://apps.education.gov.il/Mankal/Horaa.aspx?siduri=153
שוורץ, צ' ושילה, ב' (ח. תאריך). השארות שנה נוספת בגן חובה - נייר עמדה. פורסם באתר שפ״ינט.
https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/ShlaveiChaim/GilRach/gilrach/
HisharutGan1.htm
Gredler, G. R. (1992). School readiness: Assessment and educational issues. Clinical Psychology Publishing Company, Inc., 4 Conant Square, Brandon, VT 05733
