הפסיכיאטר האמריקאי הארי סטאק סאליבן, הוגה התיאוריה הבינאישית של הפסיכיאטריה, טען כי על מנת להבין את האדם, את מבנה אישיותו ואת הקשיים והקונפליקטים שלו, יש להכיר את האופן שבו הוא חווה את העולם שמסביבו. סאליבן ערך הבחנה בין אירוע לבין חוויה: אירוע הינו דבר מה אובייקטיבי שהתרחש בחייו של האדם, בעוד שהחוויה הינה הדרך שבה האדם מארגן את ההתנסות הזו בחייו הנפש שלו, בהתאם לנסיונותיו הבינאישיים בעבר ובהווה.
סאליבן כינה את אופי הארגון הנפשי של החוויה אופן התנסות, והגדיר שלושה אופנים כאלה, כאשר הראשון אופייני לשלבים הינקותיים הראשוניים ביותר ואילו השניים האחרים מתפתחים בשלבים מאוחרים יותר:
האופן הפרוטוטקסי: זהו אופן ההבנה של התינוק שזה עתה נולד, שאינו מודע לנפרדותו מהסביבה. ההבנה שלו מבוססת בעיקר על תנועה ועל תחושות פיסיות, הנחוות כמצבים רגעיים חולפים, ללא כל קשר ביניהם. החוויה הכללית הינה זרם של תחושות מעורבבות ובלתי מובחנות, שיוצרות תמונה מטושטשת וחסרת כיוון ואחידות.
האופן הפרטקסי: זהו שלב המתקיים החל מהחודש החמישי לחיים, בו מתחיל התינוק ליצור חיבורים בין החוויות השונות ולתפוס את עצמו כמובחן מהסביבה. הוא מפתח כישורים של זכירה ושל ציפייה על פי צמידות הזמנים בין אירועים שונים, אך עדיין ללא הבנה סיבתית או הסקות לוגיות בעלות משמעות. למשל, אם האם מביאה לתינוק חלב אחרי שהוא בוכה, ההבנה שנוצרת אצלו הינה שבכי מוביל באורח פלא לחלב.
האופן הסינטקסי: זהו שלב המאפיין את החשיבה של האדם הבוגר, ובו קיימת הבנה משותפת בין האדם לבין הסביבה לגבי המשמעות של הסימנים, הסמלים והחוויות בזירה הבינאישית המשותפת. בשלב זה מסוגל האדם להבין קשרים סיבתיים בין אירועים שונים ולייצר משמעות לחוויותיו.
סאליבן טען שאצל רוב האנשים הבוגרים אופן ההתנסות העיקרי הוא האופן הסינטקסי, אך שלושת אופני ההתנסות מופיעים אצל כל אחד מאיתנו ברמה כזו או אחרת. במצבים של לחץ ומתח תתכן נסיגה מהאופן הסינטקסי לאופני חשיבה מוקדמים יותר, כמו אמונות תפלות, בהם מבצע האדם חיבורים לא הגיוניים בין שתי תופעות שאינן קשורות זו לזו (למשל, שבירת מראה מובילה למזל רע).
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Evans, F. B. (1996). Harry Stack Sullivan: Interpersonal Theory and Psychotherapy. London: Routledge.
