במאי 2009 טבעה יסמין פיינגולד, אלופת ישראל בחתירה, לאחר שהתהפכה עם הקיאק במהלך אימון חתירה בירקון. עוברי אורח צפו במתרחש אך לא העיזו לקפוץ למים ולהצילה מתוך חשש מהזיהום במים. יסמין נמשתה לבסוף על ידי עובר אורח - אבי טויבין - לאחר כעשר דקות בהן שהתה מתחת לפני המים.
תגובתם של הצופים ומעשהו של טויבין עוררו דיונים סוערים: האם כל אדם מחוייב להציל אדם אחר, גם כאשר נשקפת לו עצמו סכנה? האם אנשים שבחרו שלא לסייע לפיינגולד הם אגוצנטריים? מה גרם לטויבין לנהוג באופן אלטרואיסטי ולסכן את עצמו עבור אדם זר?
התנהגות אלטרואיסטית- גבורה או אגוצנטריות?
המונח אלטרואיזם לקוח מהמילה הלטינית Alter - זולת ומשמעה השקפת עולם או התנהגות המעדיפה את טובת האחר על טובתו של האדם עצמו. המונח נטבע במאה ה-19 על ידי ההוגה אוגיסט קונט אשר האמין כי האלטרואיזם הוא תנאי לבניית מערכת חברתית מוסרית וראה אותו כהיפוכו המוחלט של המושג אגואיזם.
לאורך השנים הציעו חוקרים תפיסה אידילית פחות של המושג אלטרואיזם מזו שהציע קונט: התנהגות אלטרואיסטית החלה להיתפס לא רק כנתינה טהורה אלא כנתינה המשרתת אותנו באופן עקיף, גם אם על פניו נראה כי יש מחיר להתנהגות.
חלק מן ההסברים להתנהגות האלטרואיסטית הצביעו על ערכה האבולוציוני: אנו מסכנים את עצמנו או מתנהגים באופם שפוגע בנו כדי לקדם את סיכויי ההשרדות והרווחה של קרובי משפחתנו או בני מיננו. כך, למשל, האם המשקיעה את מלוא האנרגיות שלה בתינוקה הרך, או האדם המנסה להציל ילד מבית בוער עושים זאת לא מתוך טוב לב טהור אלא מתוך צורך בשמירה על המשכיות הגנים המשפחתיים או הגנים של בני מיננו.
הסברים נוספים לקיומה של התנהגות אלטרואיסטית התמקדו ברגשות השליליים הנגרמים לנו כאשר אנו עדים למצוקתו של אדם אחר: כאשר איננו מסייעים לאדם במצוקה אנו "מסתכנים" ברגשות אשמה בעוד שברור לנו כי הסיוע יגרום לנו להרגיש טוב יותר ויחזק את תפיסתנו החיובית את עצמנו. כמו כן, טוענים חלק מן החוקרים כי הגשת סיוע לאדם במצוקה מעוררת תחושה כי גם אנו נזכה לעזרה אם וכאשר נזדקק לה. כלומר, ניתן לומר כי התנהגות אלטרואיסטית מלווה פעמים רבות גם באפשרות לרווח אישי. עובדה זו הביאה להבחנה בין שני סוג עזרה: עזרה אלטרואיסטית הנגרמת מתוך אמפתיה כנה למצבו של האחר ועזרה אגואיסטית הנגרמת מאי הנוחות הנגרמת מעדות לסבל האחר ומהתקווה לחוויה רגשית טובה יותר בעקבות הגשת הסיוע.
בפועל, כמובן, קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי להבחין בין שני סוגי העזרה.
שימושים נוספים במושג האלטרואיזם
כפי שניתן לראות, תפיסת המושג אלטרואיזם השתנתה והתרחבה לאורך השנים. גם בתחום הפסיכולוגיה נעשו שימושים ייחודיים ברעיון המושג אלטרואיזם והביאו לטביעת המונחים 'כניעה אלטרואיסטית' ו'התאבדות אלטרואיסטית'.
כניעה אלטרואיסטית היא מנגנון הגנה אותה זיהתה האנליטיקאית אנה פרויד. מנגנון זה מתבטא בקושי של האדם להכיר בתשוקותיו ורצונותיו ובנטייתו לספק באופן עקבי צרכים אלו עבור אנשים אחרים. כך, מתאפשר לאדם לתת ביטוי לאותם צרכים מבלי להכיר בהם באופן שעשוי לעורר חרדה או אי נוחות בתפיסת העצמי. דוגמא לכך היא אישה אשר מתקשה להכיר בתשוקתה להיות נאהבת וממירה אותה באופן לא מודע בעיסוק אינטנסיבי בשידוכים לחברותיה.
התאבדות אלטרואיסטית היא התאבדות הנובעת מלחץ חברתי על האדם להתאבד לאחר שביצע מעשה שאינו תואם את ערכי החברה. התאבדות זו כמעט ואינה מתרחשת בחברה המערבית והדוגמא הבולטת שלו היא החרקירי/ספוקו- ההתאבדות היפנית הטקסית.
ביבליוגרפיה
כיצד ניתן להסביר אלטרואיזם? דינה וולודרסקי, מגזין גליליאו, מאי 2008
ילדים שאינם רוצים לחיות/ ישראל אור-בך, הוצאת אוניברסיטת בר אילן 1987.
Brehm, S.S, Kassin,S & Steven,F.(2005). Social Psychology sixth edition. N.Y: Houghton Mifflin Company.
