הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי אוטו קרנברג הגה מודל חדש לאבחון בפסיכיאטריה, אותו כינה המודל המבני. מטרתו של המודל הינו סיווגם של מטופלים לאחת משלוש רמות של ארגון אישיות, על פי אופן החיבור שלהם למציאות, סוגי מנגנוני ההגנה האופייניים להם, מידת התובנה שלהם למצבם ומידת האינטגרציה בזהות שלהם.
שלוש הרמות הינן נוירוטית, גבולית ופסיכוטית:
ארגון נוירוטי: מתאפיין בבוחן מציאות תקין ותחושה של זהות שלמה ואינטגרטיבית, המבוססת על מנגנוני הגנה "גבוהים" כגון הדחקה, היפוך תגובה ואינטלקטואליזציה.
ארגון גבולי: מתאפיין בבוחן מציאות תקין, לצד תחושה מבולבלת של זהות, המבוססת על מנגנוני הגנה "נמוכים", כגון פיצול, הכחשה והזדהות השלכתית. (יש להבחין בין ארגון אישיות גבולי, שהינו מבנה אישיותי המאפיין מגוון רחב של הפרעות, לבין הפרעת אישיות גבולית, שהינה הפרעה ספציפית. להרחבה: הפרעת אישיות גבולית).
ארגון פסיכוטי: מתאפיין בבוחן מציאות פגום, תחושה של זהות שבורה וחוסר גבולות בין העצמי לבין האחר. בדומה לארגון הגבולי, גם הארגון הפסיכוטי מתאפיין במנגנוני הגנה "נמוכים".
קרנברג טען כי כל אחת מרמות הארגון משקפת פתולוגיה שמקורה בשלב אחר בילדות: ככל שהפתולוגיה חמורה יותר, כך התרחשה הפגיעה בשלב מוקדם יותר. הוא ערך סיווג של ההפרעות הנפשיות הכלולות ב-DSM-IV על-פי רמות הארגון הללו, כאשר ברמה הנוירוטית כלולות לדוגמא הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית והפרעות דיכאון; ברמה הגבולית, רוב הפרעות האישיות כגון הפרעת אישיות נרקיסיסטית והפרעת אישיות סכיזואידית; וברמה הפסיכוטית, מחלות נפש קשות כגון סכיזופרניה.
קרנברג פיתח מודל לראיון קליני, המאפשר לערוך סיווג ראשוני של המטופל לאחת משלוש רמות ארגון האישיות, וכך להתאים עבורו את הטיפול הטוב ביותר. הוא טען שהסתכלות על סימפטומים או על ההיסטוריה הפסיכיאטרית המשפחתית בלבד אינה מספיקה, והציע שאלות התואמות לקריטריונים המבחינים בין רמות האישיות, כגון מידת התובנה. למשל, על מנת להבחין בין ארגון אישיות פסיכוטי לגבולי, ניתן לשאול את המטופל האם הוא מודע לכך שאנשים אחרים עשויים למצוא את התנהגותו כלא קונבנציונלית. מטופל גבולי יצליח להבין את השאלה, אך הפסיכוטי יחוש מפוחד ומבולבל, שכן המחשבה שהוא לא מובן תטריד אותו מאוד.
ביבליוגרפיה
Kernberg, O. F. (1984). Severe Personality Disorders: Psychotherapeutic Strategies. New Haven, CT: Yale Universities Press.
Kernberg, O. F. (1996). A psychoanalytic theory of personality disorders. In: M. F. Lenzenweger & J. F. Clarkin (Eds.). Major Theories of Personality Disorder. New-York: Guilford Press.
