ברית טיפולית הינו מונח מרכזי בתיאוריות של טיפול פסיכולוגי ושל טיפול דינאמי קצר מועד. הברית הטיפולית מתייחסת למערכת היחסים בין המטפל למטופל, אשר נוצרת לרוב בתחילת הטיפול ומתעצבת במהלכו בדרכים מגוונות. זהו בעצם חוזה העבודה הלא כתוב בין שני הצדדים, אשר מגדיר את יעדי הטיפול ואת הדרכים באמצעותן ניתן להשיג את היעדים הללו.
מודלים רבים של טיפול קצר מועד רואים את היצירה של ברית טיפולית חיובית כתנאי הכרחי להצלחת התהליך הטיפולי כולו. זאת, בין השאר בהתבסס על מחקרים רבים אשר הצביעו על קשר חיובי חזק בין ברית טיפולית חיובית לתוצאות חיוביות בטיפול קצר מועד. האווירה החיובית המתבססת על התחושה של המטופל כי המטפל מבין אותו מאפשרת להעלות נושאים מעוררי חרדה מבלי שהמטופל יברח או ייסוג באופן אוטומטי. מודלים אחרים של טיפול קצר, כגון אלו של מאלאן או של סיפנאוס, מעודדים דווקא העלאה של רגשות של חרדה ושל כעס כלפי המטפל, כמנוף לשינוי.
לבסוף, יש להבחין בין ברית טיפולית, מתארת את היחסים הממשיים המתפתחים בין המטפל למטופל, לבין העברה, המתארת תחושות לא מודעות שחווה המטופל כלפי המטפל, שמקורן ביחסי הילדות המוקדמים שלו.
ביבליוגרפיה
עומר, ח. ואלון, נ. (1997). מעשה הסיפור הטיפולי. תל-אביב: מודן.
שפלר, ג. (1993). פסיכותרפיה מוגבלת בזמן: תיאוריה, טיפול, מחקר. ירושלים: י"ל מאגנס.
Kaplan H.I, Sadock B.J, & Grebb J.A. (2003). Synopsis of Psychiatry, Behavioral Sciences, Clinical Psychiatry (ninth edition). Philadelphia: Lippincott Williams & Willkins.