הכללת יתר הינה הטיית חשיבה, המתארת מצבים בהם האדם מסיק מסקנות שליליות על סמך אירוע בודד.
הכללת יתר היא אחת מהטיות החשיבה האופייניות למצבים של דיכאון, אותן הגדיר הפסיכולוג והתיאורטיקן הקוגניטיבי אהרון בק. מצבים של הכללת יתר הם כאלה שבהם האדם מסיק מסקנות שליליות גורפות על סמך אירוע בודד.
כך למשל, בעקבות חוסר הצלחה במשימה ספציפית בעבודה, האדם המדוכא עלול להכריע כי כל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון גורף וכי עתידים לפטר אותו בקרוב. במקרים מסויימים, ההשפעה של הטיית החשיבה יכולה להיות כל כך עמוקה עד שההכללה חודרת גם לתחומי חיים אחרים - אותו אדם יסיק כי מכיוון שהוא כישלון בעבודה, גם אשתו תעזוב אותו ברגע שתגלה שהוא לא חכם ומוצלח כפי שחשבה שהוא.
עיוותי החשיבה האופיינים לדיכאון מעצבים את ה"מחשבות האוטומטיות" של האדם - ברגע בו המחשבה השלילית עולה, היא אינה עוברת סינון או בחינה רציונלית (האם זה באמת הגיוני? האם באמת כך הדבר?). מחשבות אלו משפיעות על האופן בו האדם חווה ומפרש את המציאות סביבו, ובכך משמרות ומחזקות את הדיכאון. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שם דגש על זיהוי עיוותי החשיבה והקשר שלהם אל ההתנהגות של האדם.
מקורות
השילוני, ס. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 12: פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Fennell, M. J. V. (1989). Depression. In: Hawton, K., Salkovskis, P. M., Kirk, J., & Clark, D. M (Eds.). Cognitive Behaviour Therapy for Psychiatric Problems (pp. 169-211). Oxford, England: Oxford University Press
Weishaar, M. E. (1993). Aaron T. Beck. London: Sage
